שלטי הגיבורים על עירובין ב.
Shiltei HaGiborim on Eruvin 2a · שלטי הגיבורים על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →מיי' פליג על זה שכתב ואינן צריכין לנעול בלילה אבל צריך שיהיו ראויין לנעול והרא"ש והטור כתבו כרבינו וצ"ע בדברי מיי' כי בפ"ק מהל' עירובין כ' וננעלות בלילה דאלמא לא סגי להו בלא נעילה: לשון ריא"ז מבואות של כרכים המפולשים חוץ לעיר מצד זה ומצד זה רחבין ט"ז אמה והן מעבר לס' ריבוא כדרך הכרכים שכל באי עולם עוברין שם הרי המבואות הללו הן רה"ר גמורה ואע"פ שעשו להם צורת פתח והעמידו בהן דלתות מצד זה ומצד זה הרי הן רה"ר ואם היו דלתותיהן נעולות בלילה הרי זה כרה"י. מבואות מפולשין שאינן רחבים ט"ז אמה שהן ככרמלית אע"פ שלא העמידו בהן דלתות אלא עשוי להן צורת פתח מצד זה ולחי או קורה מצד זה הרי הן כרה"י ומותר לטלטל בתוכן:
לשון ריא"ז וכן מבוי שהוא סתום בצפונו ובדרומו ובמערבו ונפרץ דופן מערבי כולו לחצר או לרחבה שאחורי הבתים ונפרצה החצר או הרחבה כנגדו ברשות הרבים אם היתה פרצת רה"ר מכוונת כנגד פרצת המבוי הרי פרצת רה"ר אוסרת המבוי והחצר ואם לא היתה פרצת רה"ר מכוונת כנגד פרצת המבוי אין פרצת רה"ר אוסרתן כמבואר בקונטרס הראיות בד"א כשנפרץ המבוי במלואו באמצע החצר או באמצע הרחבה שנשארו לחצר או לרחבה גפופיה מצד זה ומצד זה אבל אם נפרץ המבוי במלואו לצד החצר או לצד הרחבה שלא נשאר לחצר או לרחבה גפוף מצד אחד כלל והרי מושך מצד האחד דופן המבוי עם דופן הרחבה כאחת הרי מבוי זה פרצת רה"ר אוסרתן אע"פ שלא היתה פרצת רה"ר מכוונת כנגד פרצת המבוי והרי הוא דומה למבוי מפולש מב' צדדיו שהרי אין גפופין למבוי זה כל עיקר ונראה בעיני שגם הרחבה אסורה הואיל ודופן הרחבה מושך עם דופן המבוי מצד האחר ונראה כאילו כולו דופן אחד הרי היא דומה הרחבה עם המבוי למבוי עקום שהעקמימות אוסרת שניהם אם לא יעשו שם צורת פתח כמבואר בקונ' הראיות:
לשון ריא"ז ומז"ה אומר שהמבוי הגדול סתום הוא משלש צדדין ואע"פ כן צריכים הקטנים צורת פתח מצד המבוי הגדול ולחי או קורה מן הצד הב'. ולי נראה שאם היה המבוי הגדול סתום מג' צדדיו אין הקטנים צריכין אלא לחי או קורה מצד רה"ר אבל לצד המבוי הגדול אינן צריכין שום תיקון שהן דומין למבוי הכלה באמצע רחבה שהיא מותר' כמו שביארנו ולא הצריכו לעשות צורת פתח למבואות הקטנים אלא כשהן פתוחים למבוי המפולש כמבואר בקונ' הראיות:
עיי' פסק כרבא וכן פסק מהר"ם ז"ל וכ' הרא"ש ז"ל ומתוך מה שכתב רב אלפס ואם יש באלכסון יותר מעשר וכו' משמע שפוסק כרב כהנא דלרבא לעולם אינו מניח אלא כנגד הקצר ותימה למה לא יהא הלכה כרבא דהוא בתראה ולא מסתבר למימר דסבירא ליה לרב אלפס ז"ל דקורה משום מחיצה דהא לקמן פליגי רבה ורבא בלחי אי הוי משום מחיצה אי משום היכר אבל לקורה מודו דהוי משום היכרא נראה דהלכה כרבא וכתב ר"מ ז"ל דבתוך המבוי יכול להניח את הקורה באלכסון ומשתמש בקוצר כנגד הקוצר ובארוך כנגד הארוך וכ' הראב"ד ז"ל דבהא מודי רבא דעביד באלכסון דלכ"ע משום מחיצה הוי: