שלטי הגיבורים על עירובין ב:

עי' במיי' דמשוה דין קורה לדין לחיים והראב"ד השיגו. ומשמע מדברי רבינו שכל שהן פתוחים לרה"ר אפי' בלחי מותר להשתמש כנגדו וכשהן פתותים לכרמלית אפילו תחת הקורה אסור וכן כתב מיי' והרא"ש והראב"ד דתחת הקורה לעולם מותר אפילו פתוח לכרמלית ובין הלחיים הוא דיש לחלק בין פתוח לרה"ר או לכרמלית וצ"ע בדברי הטור שכתב וז"ל והראב"ד התיר כנגד הלחי אף בפתוח לכרמלית ע"כ דמשמע דכל עצמו דהראב"ד אינו אלא להתיר בכרמלית כנגד הלחי. וזה אינו ועוד דאיהו אינו פוסק להדיא להתיר כשפתוח לכרמלית כנגד הלחי כנראה מהשגותיו להרמב"ם ז"ל ואדרבה כתב דיש מי שפוסק כאביי דבין הלחיים אסור וצ"ע וכתב הרשב"א דאם היתה הקורה רחבה ד' ובריאה לקבל מעזיבה אפי' פתוח לכרמלית מותר להשתמש תחתיה לפי שהתקרה יורד וסותם וחודה החיצון יורד ופותח ע"כ: לשון ריא"ז העמיד הלחי בתוך המבוי באמצע ארכו של דופן המבוי ממנו ולפנים מותר לטלטל אבל ממנו ולחוץ אסור וכן אסור לטלטל כנגד הלחי בין שהוא רחב בין שהוא קצר כמבואר בקונטרס הראיות אבל קורה מותר לטלטל תחתיה וכן ממנה ולפנים אבל ממנה ולחוץ אסור אע"פ שהי' באמצע המבוי:

וכ' הטור שצריך שתהא עשויה לשם קורה כדי להתיר מבוי אבל לא נעשית לשם כך אפילו סמכו עליה (לשם כך) [מע"ש פסולה]: לשון ריא"ז ונראה בעיני שהקורה העומדת מאליה אינה מתרת את המבוי אע"פ שסמוך עליה מע"ש לפי שהקורה הוא משום היכר וצריך לעשות היכר לכתחלה כמבואר בקונטרס הראיו':

לשון ריא"ז צורת פתח מתרת רחבו אע"פ שהיא יותר מי' אמות ואינו צריך למעט לפי שצורת פתח מתרת בין גובהו בין רחבו כל מה שהוא כמבואר בקונטרס הראיות וכן אם היו ע"ג קיני' של עופות או קורות של ארז מתוקנות שדרך בני אדם להסתכל בהן בשביל תקונם הרי אלו מותרים בין הגובה בין הרוחב:

וכתב הטור וצריך שיהיה לו היכר ציר ואז הוי בכלל צורת פתח ורבינו השמיטו וכן מיי' השמיטו: לשון ריא"ז וכן צריכין שיהיה להן היכר ציר כעין חורין מלמעלה ומלמטה שציר הדלת סובב עליהן ורבינו יצחק אינו מצריך בפסקיו היכר ציר ובארתי טעמו בקונטרס הראיות. ובתוספות שיטת מהר"ף כתוב דבנרבונא הי' מבוי ולא היה בו היכר ציר והיה מתוקן על פי הגדולים ומוכיחים ליישב המנהג משום דבתר דברי ר"ל איכא דאשכחינהו רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי א"ל אמר מר מידי בצורת פתח אמרו לו ולא כלום וה"פ אמר מר מידי בצורת פתח אם צריך היכר ציר או לא דודאי לא היה שואל מהם אם היה צריך היכר ציר או לא והשיבו לו לא אמר כלום לא אמר שלא היה צריך כלום פי' שום דבר ושום תיקון והא דאמר ולא כלום על זה אמר להן תנא צורת פתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן כלומר שאין צריך שיהיה כ"כ עבים שיצטרך לעשות בקנים שבשני צדי המבוי היכר ציר והשתא מיושב בטוב המנהג של נרבונא: ויכול להיות שגם זאת היתה סברת האלפסי שדלג דברי ר"ל ותמהתי מה היתה סברת אלפסי שדלג דברי ר"ל ולא דלג דברי רב חסדא שאמר צ"ה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לעמוד בה דלת ואפילו דלת של קשין ואע"פ שדלת של קשין הוא קל מאד מ"מ חומרא היא ועל זה תמהתי למה לא נאמר דלא אמר כלום קאי אכל מה דלעיל. והשיב הר"ר אברהם בר' דוד דלקרטיא' דודאי סברא שההיא דלא יהא קאי לדברי רב חסדא דהא אינו מצריך שום דבר חדש ושום תיקון בצורת פתח ואינו אומר כי אם שתהא בריאה וזהו סברא טובה שתהא בריאה קצת כמו שאמרו במתני' לגבי קורה. אך ר"ל שצריך בצורת פתח תיקון מדבר חדש שיעשה בצורת פתח היכר ציר וזה לא מועיל ולא מוריד בצ"ה עצמו ומש"ה סברא הוא לומר דמה שאמר אח"כ לא אמר כלום קאי עלה לומר דאותו תיקון אינו צריך כיון דאינו לא מעלה ולא מוריד בצ"ה עצמו ומש"ה י"ל דזהו סברת האלפסי שדלג דברי ר"ל ולא דברי רב חסדא: והרא"ש ז"ל כתב רב אלפס לא הביא הך מימרא דריש לקיש ותמה עליו רבינו מאיר ז"ל למה השמיטה דהא ליכא מאן דפליג עלה ודחק לפרש הסוגיא כדי לקיים דבריו שלא יהא צריך היכר ציר ופי' אשכחיה רב אחא בריה דרבא לתלמידי דרב אשי אמר תנא מר מידי בצ"ה כלומר וכי הוא מצריך היכר ציר או לא א"ל לא אמר ולא כלום ולא הוסיף מאומה על צ"ה אלא קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן אמר להו תנא צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן הביא ראיה לדבריהם שאין צריך היכר ציר מדלא מצריך בברייתא היכר ציר ואח"כ כתב ומיהו אין הלשון משמע כן דאם כן ה"ל למימר תניא דמסייע לכו ועוד לא אמר ולא כלום לא משמע הכי ואדרבה נראה דה"פ אמר מר מידי בצ"ה כלומר אם בא שום חידוש אמרו ליה לא אמר שום חידוש אמר להם אני אומר לכם דבר חידוש תנא צ"ה וכו' וקנה על גביהן דאין צריך קורה רחבה טפח על גביהן אלא קנה משהו בעלמא ובלבד שלא יהא ניטל ברוח ושתהא בריאה שיכולה לעמוד בה דלת של קשין והיכר ציר נמי בעינן כדר"ל משום רבי ינאי דליכא מאן דפליג עלה כל זה מדברי ר"מ ז"ל וראיתי בירושלמי דפליגי רבי יוחנן ור"ל רבי יוחנן לא מצריך היכר ציר ור"ל מצריך היכר ציר ושמא על דא סמך רב אלפס ז"ל ולא הביא הא דהיכר ציר ומיהו ר"ל משמיה דרבי ינאי אמר שהיה רבו של רבי יוחנן והלכה כרבי ינאי: