שלטי הגיבורים על חולין ז:

לשון ריא"ז ור"מ פוסק כדברי המיקל בשיעור שהייה לשער כדי שיגביה הבהמה וירביצנה וישחטנה וכן בה"ג ורוב הגאונים פוסקים כדברי המחמיר לשער בבהמה רבוצה כדי שישחטנה לבד ובשל תורה הלך אחר המחמיר כמבואר בקונט' הראיות:

רש"י פסק דאפי' שהה במיעוט בתרא דסימנים דהוי שהייה ופסול ומ"ה כתב דהשוחט רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה ושוהה למות מוטב שיכה על ראשה במקל ממה שיחזיר וישחוט דאילו חזר ושחט הויא שהייה ופסולה. כתב המרדכי דיש ליזהר כשהתחיל אדם לשחוט עוף וחתך מעט עד שהדם יוצא והגביה סכינו מן הצואר יש לו ליזהר שלא לגמור שחיטתו לפי שיש לחוש שמא חתך משהו מן הושט קודם שהגביה סכינו ושהייה פוסלת במיעוט קמא דושט לכ"ע ואפי' לא הגביה סכינו כי אם מעט יש לחוש דשהיית העוף מועטת הוא מאד דכדי שחיטת רוב סימן אחד בעוף הוא נעשה מהר ואפי' אמר השוחט ברי לי שלא חתכתי אלא מן העור אין סומכין עליו כיון שיצא הדם ואע"ג דקנה סמוך לעור הוא ובקנה אין לחוש במיעוט קמא מ"מ גם הושט לפעמים הוא סמוך לעור ע"י אחיזת סימנין שתופס בהן כשבא לשחוט ואם בא לישאל אתר שהגביה סכינו כיצד יעשה אמרי' לו שחוט הקנה לבדו ולאחר שחיטה יהפוך את הושט ויבדקוהו דושט אין לו בדיקה אלא מבפנים ואם אינו בקי בבדיקה ימכרנו לעובד כוכבים וימיתנו בפניו כדי שלא ימכרנו העובד כוכבים לישראל אחר דטרפה חיה עד י"ב חדש: לשון ריא"ז ומז"ה אומר שאף אם שהה קצת מן השהיות הללו בשחיטה מיעוט האחרון של סימן הואיל והתחיל בשהיות קודם ששחט רוב הסימנין אף זו אסורה מספק אבל אם שחט רוב הסימנים בלא שהייה אע"פ ששהה אח"כ שהייה גדולה וחוזר ושוחט מיעוט הסימנים שחיטתו כשרה שאין לך דבר פוסל בשחיטה אחר ששחט רוב שנים בבהמה ורוב אחד בעוף. השוחט בסכין רעה שאינה חדה ואין בה פגם אפי' הוליך והביא כל היום כולו שחיטתו כשרה שהרי לא פסק ולא שהה בתוך שחיטתו ולפי מה שכתוב בספר התרומה בשם רבינו אושעיא צריך ליזהר השוחט בסכין רעה שלא יתעכב כשיעור שהיה בחתיכת מיעוט האחרון של סימן ראשון ששוחט ואע"פ שאינו פוסק שחיטתו כלל שזהו שהה במיעוט סימנין שנסתפקו בו חכמי התלמוד וכן נ"ל נכון כמבואר בקונט' הראיות: