שלטי הגיבורים על חולין ז.

מיי' כתב דוקא החליד במיעוט קמא דסימנין הוא דהויא פסולה כגון שהחליד תחת מיעוט ראשון ושחטו ממטה למעלה ואח"כ גמר השחיטה כדרכה או שחט רוב סימן אחד בבהמה והחליד הסכין תחת מיעוט הנשאר ושחט סימן השני אבל החליד במיעוט בתרא כשר וכ"ה דעת ר"ת כדאיתא בתוס' ובאשר"י באורך וכ"ה פי' רבינו אושעיא שהביא הרא"ש וסמ"ג עשין ס"ה וכן דעת הר"ן והאריך בזה מאד לברר דהאי בעיא דהחליד במיעוט סימנין מהו דסלקא בתיקו לא קאי אלא אמיעוט קמא אבל אם החליד במיעוט בתרא כשרה ורש"י שם הוכיח דהאי בעיא מיירי במיעוט בתרא ואפי' החליד במיעוט בתרא פסולה וכתב הרא"ש דבאשכנז וצרפת נהגו כדברי רש"י וכן דעת הטור והכי כתב המרדכי שם דכיון דרבו הדעות בהאי פירוש ראוי להחמיר כדברי רש"י וכי היכי דפליגי בחלדה הכי נמי פליגי בשהייה ופי' רבינו אושעיא דבעיא דשהה במיעוט סימנין קאי אשחט בסכין רע והכי קא מבעיא ליה אם שחט רוב אחד בבהמה והוליך והביא כל היום על המיעוט הנשאר מהו דלמא בהא מכשירין:

הר"ן והרשב"א כתבו בשם המפרשים דדוקא כשרוצה להתיז כולו הוא דבעינן האי שיעורא אבל בחתיכת סימנין לא בעינן כולי האי דבכל שהוא הן כחתוכין דס"ל להני מפרשים דהתיז הראש דקאמר מתני' היינו הראש ממש והם הוכיחו שאין דעתם מחוור דל"ש חתיכת סימנין ל"ש חתיכת הראש כל שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך בעינן שיעור זה בסכין שיהיה ארוך חוץ לצואר הנשחט כמלא צואר אחד:

לפי דברי רש"י משמע דאפי' אם היה מוליך ומביא כהוגן ושחט הסימנין כתקנן אלא שעד שלא הגביה ידו מן השחיטה חתך המפרקת לשנים הוי פסולה וכן משמע ליה לראבי"ה דברי רש"י ועשה מעשה כמו שכתב המרדכי בשמו וכתב מהר"ם דליתא דכיון ששחט הסימנין כתקון לא איכפת לן אם יחתוך אחר כן גם המפרקת או בבשר הבהמה מה בכך מיהו נהגו העולם לעשות מעשה כראבי"ה ואע"פ שהיא חומרא יתירא:

ה"ג והרי"ף ור"ח כתבו דדוקא עוף שוחטין באיזמל קטן בהולכה והבאה אבל בהמה לא ושאר הפוסקים לא חלקו בין בהמה לעוף וכלהו שוחטין אפי' באיזמל קטן כשמוליך וגם מביא: