שלטי הגיבורים על חולין ד.

לשון ריא"ז השוחט בשבת וביוה"כ אע"פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה ודינו כמבשל בשבת שוגג שוגג אם מזיד מזיד כמבואר בקונטרס הראיות:

לכך היה אומר ר"ת דא"צ למלוח בשר לצלי דאף אם לא פלט כל דמו שרי באכילה ואין לאסור משום שנכנס בו הדם מצד זה לצד זה וחשיב כדם האברים שפירש דלא מבעיא אם נצלה יפה דאז נפלט הדם לחוץ אלא אפי' לא נצלה יפה ולא נפלט כל הדם לחוץ שרי כי מה שיוצא לחוץ נורא משאיב שאיב ליה ומשרק שריק ומה שנשאר בתוכו הוי דם האברים שלא פירש ולא חשיב כפירש מה שהולך מצד זה לצד זה כדחזינן בככר שחתך עליו בשר שהככר אסור מחמת דם הבשר אלמא לא נצלה כל צרכו אפ"ה בשר מותר הלכך לא בעי מליחה לצלי ולא הדחה מיהו צריך שפשוף לפי שאין לקצבים סכין מיוחד לחלבים. ובריש כיצד צולין גבי מולייתא שרי פי' רש"י אע"פ שלא מלחו אלא מעט לצלי משמע מדבריו דצלי בעי מליחה קצת ולא כולי האי כמו לקדרה ודבר תימה הוא דמה מהניא מליחה קצת ועי' בהרא"ש באורך: