שלטי הגיבורים על חולין לא.

רש"י פי' דכל שומן הדקין מותר אחרי ניקור החוטין שבהם חוץ מראש המעי הסמוך לקיבה משהקיבה מתחלת להתקצר והדקים יוצאים עד אמה ממנה צריך לגרוד החלב שעליו וכן כתבו רוב הפוסקים דכשיטול אורך אמה באותו מקום צריך לגרוד מהחלב ומיי' כתב דראש המעי הסמוך לקיבה צריך גרידה אך לא נתן שיעור לאותה גרידה כמה באורך המעי צריך גרידה וכתב הרא"ש טעמו משום דלבני מעים עצמן קרי מיי' אמתא על שם אמת (המעים) [המים]. עוד כ' מיי' פי' אחר וז"ל ויש מן הגאונים שיאמר שראש המעי שיוצא בו הרעי שהוא סוף המעים הוא שצריך לגרוד והביא הרא"ש והטור כל הפירושין הללו שנראה שיש לחוש לדבריהם סמ"ג הביא פי' רש"י ופי' הגאונים לפסק הלכה והרשב"א כתב דאין פי' הגאונים נכון והראב"ד כתב דפי' הגאונים עיקר ומרדכי הביא לשון ספר יראים בשם רא"ם דס"ל דחלב הקיבה מתפשט על הדקים ומקום פשוטו בעור הדקים גרידא וכשהטבח מושך הדקין בעודן חמין נשאר החלב על הכנתא ולא על הדקים הלכך הבא לאכול מן הכנתא צריך לגרוד אמה מן החלב שעליה לצד הקיבה ואם משך הדקים ואינו יודע מקום צד הקיבה צריך לחתוך כדי עובי דינר זהב בכל מקום שנסתפק בה ומפירושו משמע כפי' רש"י:

מיי' פסק דחוטי העוקץ הם מלתא באנפי נפשייהו ואיסורן משום דם ונפקא מינה לענין בישול או צלייה דלמ"ד משום דם אי חתכיה ומלחיה שפיר דמי אף לקדירה או בלא מליחה וחתך לצלי ואם אסורין משום חלב לית להו תקנה ומיי' לא פי' מה היא עוקץ ולא ידענו מקומו היכן ורש"י פי' דעוקץ הוא הנקרא הנק"א ומרדכי כתב בשם רא"ם דאסורין משום חלב כרש"י וכתב דיש מפרשים עוקץ הנק"א ולא ידעתי שום חוטין שם אלא חוט הכסלים ונראה לו דעוקץ היינו זנב ויש שם חוטין אסורין משום חלב שיונקין מחלב הכליות והטור כתב כלשון רש"י והתימה עליו שבסי' ס"ה הביא גבי איסור דם לפסק הלכה לשון מיי' וכתבו גם חוטי העוקץ שנראה כי אלו חוטי העוקץ אסורין משום דם:

לשון ריא"ז כשם שצריך לחטט אחר גיד הנשה כך צריך לחטט אחר החלב בכל מקום שהוא ואחר שמסיר החלב שעל הכסלים שאיסורו מן התורה וענוש עליו כרת צריך להסיר קרום דק העומד על הכסלים תחת החלב ואיסורו מדברי סופרים וכן חלב שעל הכליות והקרום הסמוך לו איסורו מן התורה ושאר הקרום הדבוק בכולו מדברי סופרים. שלשה קרומים אלה הנזכרים שאיסורן מדבריהם אסורים משום חלב ואין להם שום צד היתר ויש עוד שני קרומים אחד שעל הביצים וא' שעל המוח שאסורים משום דם ואם חתכן ומלחן מותר לבשלן בקדרה וכן יש חמשה חוטים שהשלשה אסורים משום חלב ואיסורן מדברי סופרים כמבואר בק"ה: המנקר את הבשר ישבר ראשי עצמות שבירך וינקר הקנוקנות וגיד הנשה כולו עם שומנו ויטול הגידין שבצנקורין ויטול חלב הקרום שעל הקיבה דאקשתא ודאייתרא עד אמה מן המעים של קיבה ויפרידנו בנחת שלא ינתק בכח וישאר ממנו עם הכנתא ויטול החלב והקרום שעל הטחול ושעל הכרס ואף שדבוק בו לגמרי יטול ושעל המסס ובית הכוסות וישלוף הגידין שבתוך הטחול ויטול חלב והקרום מעל הכסלים והחוטין שבתוך הכסלים ויטול שני הקרומים שעל הכליות והקרום של חצר הכבד לצד הכבד ושל צד הריאה מותר ונהגו ליטול דלא ליתי למטעי ויטול חוטין שתחת הידים כולם והחוטין בראש תחת הלשון ושבצואר שהן משום דם וכל אלו אסורין משום [כל] חלב וכל דם לא תאכלו ולא נתפרשו אלו מדברי חכמי התלמוד. מא"ז: