שלטי הגיבורים על ברכות מב:

לפירוש רש"י וספר התרומה משמע שלעולם צריך שיהיו ידיו בהגבהה עד אחר הניגוב וכן נראה דעת מיי' ומרדכי והתוספות וסמ"ג כתבו דסגי בהגבהה עד שטיפה שניה ונמצא דלרש"י ז"ל וסייעתו מים ראשונים ר"ל מים שלפני הסעודה מים אחרונים ר"ל מים שלאחר הסעודה ולדברי סמ"ג מים ראשונים ר"ל מים שבשטיפה ראשונה ומים אחרונים ר"ל מים שבשטיפה אחרונה והרא"ש והטור ס"ל דודאי סגי בהגבהה עד שטיפה שניה אך מים ראשונים ר"ל מים שלפני הסעודה ומים אחרונים ר"ל מים של אחר הסעודה ודברי רבי' יונה שבדפוס אי אפשר להולמם ולהבירם על בוריים כי נראה נגד סברת התלמוד וכתבתי בספר המחלוקות בס"ד: ספר התרומה והרשב"א כתבו דסגי לשפוך מים שתי פעמים על ידיו והתוספות וסמ"ג וטור כתבו דצריך לשפוך שלש פעמים: לשון ריא"ז הנוטל ידיו צריך להגביה את ידיו שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים כמו שביארנו למעלה אבל המטביל את ידיו אינו צריך להגביה את ידיו כמו שמבואר בתוספתא דידים וצריך ליטול ידיו בשתי שטיפות:

לשון ריא"ז הנוטל ידיו צריך לנגב את ידיו שלא יאכל פתו בעוד ידיו שרויות אבל המטביל את ידיו אינו צריך לנגב כמבואר בקונטרס הראיות בסוטה בהלכה ראשונה בראיה ה':

סמ"ג כתב דנוטל ידו אחת ששפשף בה והמשתין מים אם לא שפשף או לא נגע בטינופת אינו צריך נטילה כלל ואם שפשף נוטל בלא ברכה כלל ור"י היה מברך לקטנים אשר יצר ולא ענ"י ומרדכי כתב דמברכין ענ"י גם לקטנים כשרוצה אח"כ ללמוד או להתפלל ואם מקנח במידי דמנקי כתב ר"ת דאינו צריך ברכהכלל והרא"ש והטור כתבו דאינו מברך אלא לגדולים והמרדכי כתב דבשחרית מברך על נקיון כפים והרשב"א כתב דגם שחרית מברך ענ"י ובשלג יש מתירין ליטול ויש אוסרים והר"ר אביגדור לא רצה ליטול בשלג אפי' בשעת הדחק:

תוספות ומיי' וסמ"ג והרא"ש וטור כתבו דכל הברכות הללו צריכין שם ומלכות התוספות והרא"ש ורוב הפוסקי' כתבו דכל ל' יום חייב בהני ברכות ובתוך כל שלשים יום פטור והראב"ד כתב דאין חייב לברך על הנס אלא בפעם ראשונה מכאן ואילך רשות: לשון ריא"ז וכבר ביארנו שכל הברכות צריך שיזכור בהם שם ומלכות כגון ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם: