שלטי הגיבורים על ברכות לו:

הראב"ד ורבינו יונה כתבו דאם לא נזכר משבת ויו"ט עד לאחר שפתח הטוב והמטיב שחוזר לברכת בונה ירושלים ולא לראש ומיימון וסמ"ג והרא"ש ומרדכי כתבו שחוזר לברכת הזן ואם הוא שבת ור"ח והזכיר שבת ולא הזכיר ר"ח עד שפתח הטוב והמטיב הר"ר יוסף כתב דאין מחזירין אותו והטור כתב בשם אחיו ז"ל דמחזירין ואם הוא שבת ויו"ט ולא הזכיר אחד מהן נ"ל דלכ"ע מחזירין אותו כיון דכל חד וחד לחודיה מחייבו לאכול פת לא דמי לשבת ור"ח דלעיל אם לא הזכיר שבת בסעודה שלישית נראה דלר"ת וסייעתו דס"ל דיכול לעשות במיני תרגימה דסגי דלא אכיל פת אין מחזירין אותו ולדברי מיימון וסייעתו דס"ל בסעודה שלישית לא סגי דלא אכיל פת מחזירין אותו:

המרדכי בשם רא"ם כ' דכשיעור כזית חייב בברכת המזון דאורייתא ושאר הפוסקים לא כתבו כן גם כתב המרדכי בשם רא"ם דאם אכל ולא שתה לא מצי להוציא ידי חובה מאן דאכל ושתה וגם אם אינו תאב לשתות לא מצי לשתות כדי להוציא אחרים ידי חובתן וה"ה דאין לסרהב באיש שיאכל או ישתה מעט כדי שיצטרף לזימון ושאר הפוסקים כתבו דאפילו לא שתה מצי להוציא אחרים שאכלו ושתו י"ח: לשון ריא"ז עד כמה מזמנין ומברכין ברכת המזון עד כזית וחיובו מדברי סופרים שמן התורה אינו חייב עד שיאכל וישבע שנאמר ואכלת ושבעת וברכת כמו שמבואר בפרק מי שמתו והאוכל כזית עצמו אינו מברך עליו לבסוף שהרי אם ינטל גרעינו אין בו שיעור כזית ואם היה זית גדול שאפי' אם ינטל גרעינו יש בו שיעור כזית מברך עליו לבסוף שהזית ששיערו בו לא קטן ולא גדול אלא בינוני כמו שמבואר בפרק של מעלה:

לשון ריא"ז היו פחות משלשה עד שפתחו בברכת הזן אין אומרים בפחות מג' ברוך שאכלנו משלו וכל אותן הדברים אלא פותחין ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הזן את העולם כולו עד לבסוף כמבואר בקונטרס הראיות. היו שלשה בלא המברך יכול המברך לומר ברכו שאכלנו וכן אם היו י' בלא המברך יכול לומר המברך ברכו אלהינו שאכלנו משלו ואעפ"כ אין טוב שיוציא עצמו מן הכלל אלא יאמר נברך אלהינו שאכלנו משלו:

והר"י ברצלוני כתב דאע"פ שאומר המבורך ולא הוציא עצמו מן הכלל צריך להחזיר עצמו לכלל לגמרי ולומר ברוך ה' המבורך מידי דהוה אברכת המזון ואע"פ שבירך שחרית כשאומר הזמירות חוזר ומברך כשקורא בתורה בצבור. טור: