שלטי הגיבורים על ברכות לב.

כתב רבינו יונה דברכת מעין שלש הוי דרבנן והטור כתב דהיא מדאורייתא ונפקא מינה היכא דמספקא ליה אם אמרה אם לאו לרבינו יונה אינו חוזר ולטור חוזר: לשון ריא"ז ובברכה אחרונה של פת שהיא ברכת המזון וכן ברכת שבעת המינין וברכת חמשת המינין שהיא ברכה אחת מעין שלש ברכה זו מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת ואם נסתפק לו אם בירך ואם לא בירך חוזר ומברך מספק הואיל והיא מן התורה אבל ברכה הראשונה וכן כל שאר הברכות אפילו האחרונות מדברי סופרי' הם ואינו חוזר ומברך מספק כמבואר בקונטרס הראיות בתחלת הפרק:

בנוסח ברכת מעין ג' רבו הדעות וכתבתי באורך בספר המחלוקות בס"ד: ובשבתות ובימים טובים אומר בה מעין המאורע בברכת על המחיה מיימון והטור לא חילקו בין ברכת המחיה לשאר הברכות דבכולן אומר שצריך להזכיר בה מעין המאורע וסמג כתב בשם ר"י דלא נהוג הכי האידנא בברכת היין ובברכת הפירות והוא הולך לשיטתו שאמר שאין הסיבה ביין אבל הטור כתב דיש הסיבה ביין כאשר כתבתי במקומו: מעתה נמצינו למדין דלמיימוני וסמ"ג צריך להזכיר מעין המאורע בברכת על המחיה ולטור צריך להזכיר מעין המאורע בכולן מי יתן וידעתי סברת חילוק המיימון דהא אין סברתו כסברת סמ"ג כאשר כתבתי במקומו וצ"ע:

לשון ריא"ז וחותם לבסוף על הארץ ועל המחיה כדברי רבינו יצחק וכן רוב המפרשים. ומז"ה אמר חותם גם באלו על הארץ ועל הפירות ודברי רבינו יצחק עיקר כמבואר בקונטרס הראיות בראיה ב':

מיימוני כתב שחותם בברכת היין על הארץ ועל הפירות וכן כתב סמ"ג בשם ר"י ודברי הטור כרבינו: מיימוני והרא"ש כתבו שאם אכל פירות משבעת המינין ואכל עמהן תפוחין שאין צריך לברך בורא נפשות רבות על התפוחין וכיוצא בהן שגם הם פרי העץ ומרדכי בשם מהר"ם ז"ל כתב שצריך לברך בנ"ר וגם ברכה מעין שלש והשותה מים ויין זה אחר זה נראה דאם שתה היין תחלה למ"ד דיין פוטר כל מיני משקין ברכה מעין שלש פוטרת ואם שתה מים תחלה אפשר דצריך לברך על כל אחד ואחד לפניה ולאחריה: לשון ריא"ז י"א שאם אכל פירות של שבעת המינין ושתה יין ואכל גם דייסא של חמשת המינין כוללן כולן בברכה אחת ואומר על המחיה ועל הכלכלה על הגפן ועל פרי הגפן על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה כו' וחותם ג"כ על הארץ ועל המחי' ועל הפירות ואין שיטת התלמוד כדבריהם אלא צריך לברך על כל דבר בפני עצמו שאין עושין מצות חבילות חבילות כמבואר בקונטר' הראיות בראיה ב':

ודוקא שתה מים לרפואה הוא דאינו מברך אבל שאר משקין אפילו שתאן לרפואה מברך דהא נהנה מהן. טור: ומיימוני כתב דחנקתיה אומצא פטור מברכה בין לפניו בין לאחריו ולזה הסכימו רוב הפוסקי' וי"א דוקא לפניו פטור אבל לאחריו חייב: לשון ריא"ז ואם שות' להבליעו לוגמתו שחנקתו אינו מברך כלום לא לפניו ולא לאחריו כן כל פירות האילן שאינן משבעת המינין מברכין עליהן לבסוף בורא נפשות רבות ואפי' חמשת המינין אם לא בשלו כעין דייסא אלא בשלן בעין ולא נמוחו הואיל ואין מברכין עליהן בתחלה במ"מ אין מברכין עליהן לבסוף אלא בורא נפשות רבות: