שלטי הגיבורים על ברכות לא:

לשון ריא"ז מז"ה אומר שאין מברכין על המוגמר בורא עצי בשמים אלא בורא מיני בשמים לפי שהעצים הן נשרפין ואינן בעין ולפי שיטת רבינו יצחק מברכין עליו בורא עצי בשמים וכן נראה בעיני עיקר כמבואר בקונטרס הראיות בראיה א':

כתב הרא"ש י"א שהמושק זיעת חיה ונכון יותר שחיה ידוע היא שיש לה חטוטרת בצואר ומתקבץ שם תחלה כעין דם ואחר כך חוזר ונעשה מוש"ק והר"ז הלוי ז"ל הי' אוסר לאכלו מפני חשש דם וה"ר יונה ז"ל פירש דאפשר ליתן בו טעם להתיר כבעמוד לפנינו וכ' עליו הרא"ש ונראה דהא אפילו ראיתו צריכה ראיה ע"כ:

על הכשרת' רבי' חננאל והערוך פסקו שיברך עשבי בשמים:

והראב"ד כתב דאם יש עצי בשמים ממש כבושים בשמן מברך עצי בשמים אין שם העצים בעין מברך מיני בשמים וכן אם היו מעורבים בתוכו מיני בשמים מברך מיני בשמים ואם סננן ואין בשמן כלום י"א שמברך בורא שמן ערב וי"א שאין מברכין עליהן כלל וכן נראה דעת מיי' וסמ"ג ורבינו יונה והטור כתבו שיש להפליא על מיי' בזה ואני תמהתי על הטור למה הפליא על המיימוני וכתבתי בספ' המחלוקות באורך בס"ד: לשון ריא"ז שמן מבושם בין שהבושם כבוש לתוכו בין שהבושם טמון בתוכו מברכין עליו בורא עצי בשמים ואם לא היה שם ממשות של בושם כל עיקר אלא קלט השמן ריחו ואחר כן ניטל הבושם משם מברכין עליו בורא מיני בשמים כמבואר בקונט' הראיות בראיה י"ז:

הטור פליג וכ' דמברך בורא עשבי בשמים ומי וורד ומצטיקי ולבונה מיי' וסמ"ג וטור כתבו שמברך בורא עצי בשמים ויש אומרים בורא מיני בשמים: הנכנס בבית שיש בו ריח בשמים י"א שמברך שהכל ורוב הפוסקים כתבו שמברך בורא מיני בשמים ואם יש לפניו דבר שברכתו עצי בשמים ודבר שברכתו עשבי בשמים ודבר שברכתו מיני בשמים יש אומרים דלעולם אין ברכה אחת פוטרת חברתה ויש אומרים דברכת מיני בשמים פוטר כולם על הרוזי"ן יש אומרים בורא עצי בשמים: לשון ריא"ז כשרתא שקורין קושט וכן חילפי הם שקורין רוס"ה מארינ"ה מברכין עליהם בורא עצי בשמים וכן בסיליק"ו שלנו שהקלח שלו קשה מברכין עליו בורא עצי בשמים וכן נראה בעיני שהשרשים של בשמים כגון הלבונה וכיוצא בה מברכין עליהן בורא עצי בשמים כמבואר בקונטרס הראיות בראיה י"ח: ומז"ה ביאר בפסקיו שכל דבר המסופק לו אם הוא עצי בשמים או עשבי בשמים מברך עליו בורא מיני בשמים:

כל בשמים שהקלח שלהן קשה כקלחים של פשתן מברכין עליהם בורא עצי בשמים שנאמר ותטמנם בפשתי העץ וכל שהקלח שלהן רך כירק מברכין עליהן בורא עשבי בשמים כמבואר בקונטרס הראיות בראיה י"ח:

ודוקא שלקחו להריח בו אבל אם אכלו ולא נתכוין להריח בו אינו מברך וקנה וקנמון דידן כאתרוג לענין ברכת הריח. טור. ובאתרוג של מצוה ראבי"ה כתב שיברך עליו ורבינו שמחה כתב דאין מברך עליו ועל ריח קנה וקנמון כתב מהר"ם שמברך עצי בשמים והרא"ש כתב שנתן ריח טוב בפירות:

לשון ריא"ז הביאו לפניו שמן מבושם שאין בתוכו בושם שמברכין עליו בורא מיני בשמיס והדס שמברכין עליו בורא עצי בשמים מברך על השמן ואח"כ מברך על ההדס שהשמן נהנה בסיכתו ובריחו כמבואר בקונט' הראיות בראיה י"ח: