שלטי הגיבורים על ברכות ב:

נראה דסבירא ליה לרבינו כרשב"א דפרק תפלת השחר ד' ל' דאמר גבי המחזיק בדרך בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל וכן פסק ה"ג דהמשכים לצאת לדרך קודם היום קורא ק"ש משיעלה ע"ה ומתפלל והרא"ש והטור סי' נ"ח כתבו כרבינו גבי ק"ש ומן התימה שבפרק תפלת השחר פסק הרא"ש כאבוה דשמואל ולוי דהוו מצלו לאחר ע"ה ואח"כ היו קורין ק"ש בעונתה. וכן הטור סי' פ"ט פסק כאביו ז"ל והא פליגי הני תרי פסקי אהדדי ורבינו השמיט ההיא דאבוה דשמואל ולוי בפרק ת"ה דאלמא לא סבירא ליה כוותייהו וצ"ע. ל' רבינו ישעיה אחרון ז"ל:

המשכים לצאת לדרך קודם הנץ החמה אל יקדים תפלתו לק"ש כדי להתפלל בביתו בעמידה אלא מוטב שיצא לדרך ויקרא ק"ש בזמנה כדי לסמוך גאולה לתפלה ואע"פ שצריך להתפלל כשהוא מהלך כגון שלא היו בני החבורה ממתינים אותו וכן חכם המשכים לדרוש ברבים ואינו יכול לעמוד ולהתפלל בשעה שדורש מותר לו להתפלל בישיבה אחר שקרא ק"ש בתוך הדרשה בעוד שהמתורגמן משמיע דבריו ואל יתפלל בעמידה קודם שיקרא ק"ש כמו שביאר מז"ה ואחר הדרשה חוזר ומתפלל בעמידה אע"פ שעבר זמנה. ונראה בעיני שאם היה להם פנאי לקרות ק"ש ולהתפלל קודם לכן הרי אלו קורין ומתפללין אע"פ שמתפללין קודם הנץ בין היוצא לדרך בין חכם הדורש ובלבד שיהיו קורין ומתפללין אחר עלות השחר ואם יכולין לקבץ להם עשרה מקבצין להתפלל בעשרה כמבואר בקונטר' הראיות עכ"ל:

רב עמרם פליג על זה ואומר דמש"ה אומרים קדיש בין גאולה לתפלה של ערבית להודיע דאין צריך לסמוך גאולה לתפלה:

וכתב רשב"א ז"ל וכן מה שמזכירין ר"ח בין גאולה לתפלת ערבית אינה הפסק וה"ה ושמרו שאומרים בשבת ופסוקים אלה מועדי בי"ט והטור או"ח סי' רס"ז יהיב טעם לפסוקים ושמרו: בהגהת הרא"ש ז"ל דבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפלה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה דכתיב בתריה יהיו לרצון אמרי פי ובשבת לאו יום צרה הוא: