שלטי הגיבורים על ברכות כז.

ה"ג פליגי ואמרי דהיכא דליכא מידי מעורב בדבש מברך עליו ב"פ העץ וכן פסק מהר"ם ושאר הפוסקים כרבינו: דבש דבורים מברך עליהן שהכל ועל המורבא המרוקח בדבש נ"ל לברך עליו שהכל בין אם עשוי מחבושים או מוורדים או ממיני עשבים מפני שהדבש עיקר אע"ג דכתיבנא לעיל על אגוז מטוגן בדבש ב"פ העץ שאני התם שהאגוז שלם וממשו קיים ולא דמי להומלתא שהיא מרוקחה בבשמים ומברכין עליה ב"פ האדמה דשאני התם דלטעמא עבידא וטעמא לא בטיל כדאמרינן גבי שאור הואיל ולטעמא עביד לא בטיל אבל הכא שהוא למאכל והדבש עיקר מברך על העיקר ופוטר הטפלה וכ"ש לפי מה שראיתי במקצת גירסאות הומלתא שהכל כך היא סברתי אלא שחבירי חלוקים עלי ואומרים שהדבש הוא טפל שאינו אלא לקיים הדבר המרוקח בו ולדבריהם יש לברך על של וורדים ב"פ האדמה שאינן עיקר הפרי כדבעינן למיכתב לקמן והנני מבטל דעתי מפני דעתם. טור: לשון ריא"ז וכן דבש דבורים מברכין עליו שהכל ונראה בעיני שהדבש היוצא מן הקנים שעושין ממנו הצוקאר"ו מברכין עליו בורא פרי האדמה שאין זה דומה לדבש תמרים ומי פירות שאין דרכן בכך אלא למי שלקות שדרכן בכך ואין נוטעים קנים אלא בעבור הדבש שלהן כמו שנוטעין הזיתים בעבור השמן שלהן והרי שמן זית (בעבורו) [כזית] וכן הדבש והצוקאר"ו של קנים הוא כקנים עצמן כמבואר בקונט' הראיות בראיה ד':

כתב הרא"ש וכ' בה"ג והוא שנתן בו מים דאי לבדו הוא מברך עליו ב"פ העץ דאשתני לעלויא כמו שמן זית ולא נהירא דהוי כמו היוצא מן התאנים ומן הרמונים דאמרינן בפרק כל שעה דחשבינן להו זיעה בעלמא ואינו סופג את הארבעים אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים גבי ערלה ולא עדיף מיין תפוחים ואפשר דטעמא דגאון משום דבקרא כתיב ודבש ולא כתיב תמרים ואם כן קרא איירי בדבש הזב מאליו מן התמרים ובכלל שבעת המינין הוא ומברך עליו בפה"ע וברכה א' מעין ג' ולא דמי ליוצא מן התאנים ומן הרמונים דהני יוצאים ע"י כתישה וסחיטה אבל הזב מאליו מן התמרים היינו דבש האמור בפסוק עכ"ל:

על זה רבו החולקים כגון התוס' ור"ח וה"ג והטור כתב כרבינו והרא"ש כתב כדברי התוס' שכתבו תומי וכרתי כשהן חיין בורא פרי האדמה ולאחר בישול שהכל דאשתנו לגריעותא ואפילו אם יש שחפץ בהם יותר מבושלים בטלה דעתו והולכין אחר הרוב ואע"ג שאנו רגילין לאוכלן מבושלים זהו מפני השומן שממתקן. טור: לשון ריא"ז ירקות שדרכן לאכלן חיין כגון השומין והכרישין וכיוצא בהן בין שאכן חיין בין ששלקן ואכלן מברך עליהן בורא פרי האדמה ירקות שאין דרכן לאכלן חיין כגון התרדין והכרובים והדלועים וכיוצא בהן אם שלקן ואכלן מברך עליהם בפה"א ואם אכלן חיין מברך עליהן שהכל כמבואר בקונטרס הראיות בראיה ו':