שלטי הגיבורים על ברכות כה.

הר"ר יוסף פליג על זה וכתב דאפילו אינה לרפואה מברך וכן נראה דעת הטור ושאר פוסקים כרבינו:

מיימוני פליג על זה וכתב שמברך שהכל וכל שאר הפוסקי' כרבינו: לשון ריא"ז ומז"ה אומר השותה מים שנתבשלו בהם הלביבות מברך עליהן בורא מיני מזונות כלביבות עצמן ולי נראה שאינו מברך עליהן אלא שהכל שאין דרך העולם לשתות מי הלביבות כמו השלקות שרוב העולם שותין המרק של שלקות ואוכלין אותו כשלקות עצמן כמבואר בקונט' הראיות בראיה א':

כתב הרא"ש נראה דלא איירי בקמח הנטחן דק שעושין ממנו פת דאין ראוי לברך עליו בורא פרי האדמה ולא דמי לכוסס חטה ואורז דהנהו ראוין לאכול בזה הענין אבל קמח לא מתאכיל כלל אלא איירי בקמח שלא נטחן כל כך ויש בו עדיין טעם חטין וראוי לאכול בזה הענין אי נמי אפילו בקמח שנטחן לגמרי אלא שעשוי מחטין של קליות ואותו קמח ראוי לאכילה וכן כתב הרי"ף ז"ל דמסתברא כרב נחמן דלא רגילי אינשי לספויי קמחא וי"א מדקא"ל רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דשמואל ור' יוחנן קיימי כוותיה אלמא דהלכתא כרב יהודה ואע"ג דרב נחמן דחי ליה מסברא רבא לא קבל סברתו וגם רב נחמן גופיה לא אמר שנ"ב מטעם שאין דרך בני אדם לאכלו דא"כ הל"ל מי דמי התם דרך הוא לאכלו שמן ע"י אניגרון אבל קמחא אין דרך בני אדם לאכלו והיאך פסק כרב נחמן מטעמיה דאיהו גופיה לית ליה ואפשר דרב אלפס ז"ל שפסק מטעם שאין דרך לאכלו ס"ל דלא נחלקו בקמח שאינו של קליות שנטחן דק וחושש סברתו מעצמו לפי שסברתו שהדבר פשוט הוא שאין ראוי לאכלו ולפי זה בקמח של קליות הלכה כרבי יהודה וכיון דפלוגתא הוא ראוי לברך עליו שהכל עכ"ל:

כתב הרא"ש הלכך לולבי גפנים ושקדים דקים שאוכלין בקליפתן החיצונה לא נטעי להו אינשי אדעתא דהכי אלא כדי לאכול הפירות כשיגמרו מברכין עליו שהכל ושקדים המרים כתב בה"ג קטנים בפה"ע גדולים ולא כלום דכיון דיותר הם ראוין לאכילה בעודן קטנים נטעי להו אינשי אדעתא דהכי ומיהו בפ"ק דחולין אמרי' גבי מעשר שקדים המרים קטנים חייבין גדולים פטורין מתוקין גדולים חייבין קטנים פטורין רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב הורה רבי חנינא בצפורי כמ"ד זה וזה לפטור וזה וזה קאי למרים בין גדולים בין קטנים ודלא כרש"י שפי' זה וזה לפטור קטנים מרים ומתוקים זה וזה לחיוב גדולים מרים ומתוקים דלפטור ולחיוב משמע דאיירי בדבר א' וסוגיא דשמעתין מדמה אהדדי מעשר וערלה וברכה והלכך יראה דמברכין אקטנים שהכל ועוד האריך בזה ע"ש ובסוף כתב ומיהו אם מיתק אותם ע"י מים או דברים אחרים מברך עליהן בורא פרי העץ כמו אם היו מתוקין בתחלת ברייתן ע"כ: