שלטי הגיבורים על ברכות כד.

כתב הרא"ש פרש"י אם דילג ברכה ואח"כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה ולא נהירא דהא אמרי' לעיל בפרק תפלת השחר שמעון הפקולי תקן י"ח ברכות על הסדר לפני ר"ג ביבנה ובפ"ב דמגילה מפרש טעמא לכולהו למה נסדרו כסדר הזה ועוד תנן במגילה הקורא את המגילה למפרע לא יצא ותנא וכן בהלל וק"ש ותפלה ופרשב"ם ז"ל אין להם סדר שאם טעה ודילג ברכה א' ולבסוף נזכר ששכח יתחיל מאותה ברכה שטעה בה ויאמר מכאן ואילך הכל על הסדר ואין צריך לחזור לאתה חונן כמו שחוזר בראשונות לראש ובג' אחרונות לעבודה וראיה לדבר מדתניא בתוספתא דמכלתין הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק א' לא יתחיל ויקרא אותו פסוק עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן במגילה ותניא נמי בפרק ב' דמגילה שאם השמיט פסוק א' במגילה חוזר וקורא כל הסדר מאותו פסוק ואילך והתם משוה יחד סדר תפלה ומגילה וק"ש ונ"מ להך פירושא בתענית צבור שש"ץ קובע ברכה לעצמו ואומר עננו בין גואל לרופא אם שכח ולא אמרה במקומה אינו אומרה כי היה צ"ל אח"כ כל הברכות על הסדר והויא ברכה לבטלה אבל לפי' רש"י אומרה במקום שנזכר ואין בה ברכה לבטלה וכן אם שכח ולא אמר המלך המשפט בין ר"ה ליוה"כ דאמרי' לעיל דמחזירין אותו לפי' רש"י יאמר אותה ברכה במקום שנזכר ולפירוש רשב"ם יתחיל מהשיבה שופטינו ויאמר על הסדר עכ"ל:

רש"י פירש ואם דלג אחד מן האמצעיות שאומרה במקום שנזכר דלא כבעמוד וכן כתב רב האי וה"ה אם טעה ש"צ בעננו או יחיד בהמלך המשפט ותוספות ומיימוני וסמ"ג פסקו כהרי"ף: לשון ריא"ז טעה בברכות אמצעיות חוזר לתחלת ברכה שטעה בה וגומר כל התפלה כסדר משם ולהלן ואם שנה סדר הברכות ולא אמרן כסדרן הרי הוא כמתפלל תפלתו למפרע ולא יצא כמו שביארו ר' יצחק ומז"ה:

עיין סוף פרק קמא דבבא קמא שדרו של אדם לאחר שבע שנה נעשה נחש והוא דלא כרע במודים מדה כנגד מדה שהיה לו לכרוע ולזקוף כנחש ולא עשה כן לכן נעשית שדרו כנחש:

מיי' כתב דבצבור אין כורעין הרבה והטור כתב על דברי מיימוני ואינו משמע כן בירושלמי דאיתא התם מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי יוחנן משמע דקאי דוקא אש"צ דלא שייך העברה אלא בש"צ ומטעם זה אין ליחיד להתפלל אא"כ יכול לגמור קודם שיגיע ש"צ למודים כדי שלא יהא נראה ככופר אם אינו משתחוה עם הצבור ואם התחיל והגיע ש"צ למודים והוא באמצע אחת מן הברכות ישחה אבל אם הוא בתחלת ברכה או בסופה לא ישחה אלא באבות או בהודאה והא דתניא הכורע בהודאה ה"ז מגונה מוקמינן לה בהודאה שבהלל ושבברכת המזון. טור: