שלטי הגיבורים על ברכות י:

רש"י ז"ל פי' דהא אינו (מברך) [אוכל] ר"ל הרשות בידו ואי בעי מחייב עצמו בכל המצות ותוספות וסמ"ג וטור ומרדכי וסמ"ק פי' דאינו (מברך) [אוכל] ועוד ר"ל אסור (לברך) [לאכול] ולא מצי מחייב עצמו. ראיתי להרא"ש ז"ל [שכ' בשם הר"י] שמת לו מת בשבת ובמ"ש לא הבדיל ולא התפלל ולא ביום א' בבוק' ולאחר שנקבר המת התפלל תפלת שחרית שעדיין לא עבר זמנה אבל תפלת הערב לא שכבר עבר זמנה ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים כיון שבלילה לא היה חייב להתפלל ובענין ההבדלה איכא פלוגתא הר"ם מרוטנבור"ק כתב שצריך להבדיל דקי"ל מי שלא הבדיל במ"ש מבדיל והולך כל השבת כולה וה"ר יהודה כתב שאין להבדיל ולזה הסכים הרא"ש ז"ל:

כתב מיימוני שכל זמן שלא נקבר המת אינו אסור בכל הדברים שאבל אסור בהם וכן כ' הרי"ץ גיאת שאינו אסור בין מיתה לקבורה בתכבוסת ובתספורת וברחיצה ותשמיש המטה ובשאר גזירת ז' וכתב הרמב"ן שגגה היא מה שהתירו בתשמיש המטה דכולי עלמא בחול אסור בו וכן קצת דיני אבלות נוהגין בו כגון רחיצה וסיכה ק"ו מאכילת בשר ושתיית יין ואין צריך לומר בשמחה ובתספורת ואסור בהנחת תפילין ואסור בשאלת שלום שאף אחרים אסורין כשהמת בעיר ובמלאכה נמי אי במלאכת עצמו אף אחרים אסורין כבר אמרו שאסור לישב אפי' על גבי מטה כפויה אלא על גבי קרקע צריך לישב ולא אמרו אלא שאינו חולץ מנעל וסנדל ואינו חייב בעטיפת הראש ובכפיית המטה והקילו באלו מפני שהוא טרוד בעסקי המת ומוטל עליו לקוברו ולילך מעיר לעיר ואם באת להחמיר עליו בחליצת מנעל וסנדל ועטיפת הראש אף עסקי המת נפסדין בכך לפיכך לא החמירו עליו באלו אע"פ שמותר לאכול בשר ולשתות יין משנמסר לכתפים היינו משום שאינו מוטל עליו לקוברו אבל בעידונין ובשמחה אסור וכן כתב ה"ר פרץ שאסור בכל מה שנוהג באבל חוץ מנעילת הסנדל ומדברי בעל התוס' יראה שאינו אסור אלא בבשר ויין ותשמיש המטה אבל בשאר כל דיני אבלות מותר:

כתב הרא"ש ואינו מברך פירוש ברכת המוציא ואינו מזמן לברך ברכת המזון ואין מברכין עליו דלא תימא הוא דאינו מברך אבל אחרים אוכלין עמו ויברכו ברכת המוציא ויזמנו ויצא הוא בשמיעה קמ"ל דלא צריך רש"י פי' אין צריך שיברך ברכת המוציא משמע שאם רצה לברך הרשות בידו ולא משמע כן בשמעתין דקאמר הכא דחוץ לארבע אמות נמי אסור מכלל שאינו [יכול לברך] וי"א הא דמשמע דאסור לברך היינו כשצריך לעסוק בצורך מצרכי המת אבל אם כבר עסק או אם יש עוסקין אחרים יכול לברך ובירושלמי לא משמע כן ע"כ והאריך בזה ע"ש: