שלטי הגיבורים על ביצה ג.
Shiltei HaGiborim on Beitzah 3a · שלטי הגיבורים על ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב הטור ואפי' אם יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח ורש"י פי' דלא שרי אלא היכא דאישתהי כגון שמת בשבת שלפני יו"ט וכ"כ בה"ג דלא שרינן ליה אלא אי הוה מסריח אי משהינן ליה עד למחר והרא"ש כתב כסברא ראשונה: כ' הר"ר יחיאל הלוי שישראל יכולין להוליכו דמתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך וכן כתב הרא"ש והרמב"ן אוסר דלא שרינן ע"י מתוך אלא בדבר שיש בו צורך היום להנאת הגוף ממש והוצאת המת דומה לטלטול אבנים:
סמ"ג כ' באורך פלוגת' דר"ת ור"י והר"ר יהוד' והר"ר יוסף אחיו בזה ומסיק כר"ת דבזמן הזה לא יתעסקו בו ישראל ביו"ט ב' ורבינו כתב דביו"ט ב' יתעסקו בו ישראל. וה"מ שרוצי' לקוברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקוברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה ואפי' ע"י נכרי אבל טלטול שרי ונראה שהכיפה שבונין על הקבר שאין לבנותה ביו"ט דכיון שנקבר בקבר למה יחלל יו"ט שלא לצורך אלא יכסו הקבר בנסרים ועפר עד אחר המועד וטוב למעט באיסו' דאורייתא: כתב בה"ג מותר ללות המת ביו"ט ראשון בתוך התחו' וביו"ט שני אפילו חוץ לתחום והרמב"ן היה מסופק אם מותר לחזור למקומו או אם נאמר שאין לו אלא אלפים ממקומו ואם אותם אלפים נבלעים בתוך תתומו יחזור למקומו: מעשה שמת תינוק בן ל' יום ביום טוב ב' ואמר הריב"ם כיון שלא היה ודאי ידוע שכלו לו חדשיו אין דינו כשאר מת לחלל עליו יו"ט ור"י בן רבינו יעקב הלבן אומר כיון שרוב נשים יולדות ולד של קיימא דינו כשאר מת : לשון ריא"ז מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממין ולא ישראל ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בב' יו"ט של ר"ה שהרי יום ב' מדברי סופרים ואין עושין יו"ט שני אלא מפני שפעמים היו מקדשין בירושלים יום ב' אפילו אם הוצרך לתקן לו תכריכין או לתלוש לו הדם מן המחובר עושין לו ביו"ט ב' הכל ע"י ישראל לפי שיו"ט ב' כחול עשאוהו אצל המת בין שמת ביום א' ונשתהה בב' בין שמת ביום ב' עצמו ונראה בעיני שאם היו הקברות חוץ לתחום מוליכין אותו לבית הקברו' וחוזרין למקומן והרי הן כאילו לא יצאו כמבואר בקונטרס הראיות: