שלטי הגיבורים על ביצה ב

רבינו פוסק דבני ארץ ישראל צריכין לעשות ר"ה שני ימים ורבינו אפרים תלמידו נחלק עליו וכתב דהני מילי בזמן שהיו מקדשין על פי הראיה אבל עכשיו שאנו סומכין על סוד העיבור חזר כל ארץ ישראל להיות בית הוועד שאין להן ספק בקדושת היום ואין להם לשמור אלא יום אחד וכ' בעל המאור ז"ל כדברי רבינו אפרים ז"ל ועוד כתב שכן נהגו בא"י כל סדורות שהיו לפנינו עד עתה חדשים מקרוב באו לשם מחכמי פרובינצא"ה והנהיגום לעשות שני ימים טובים בר"ה על פי הלכות רב אלפס ז"ל והביא ראיה שלא היו עושין מתחלה אלא יום א' משאלה ששאל רבינו נסים גאון את רב האי גאון ז"ל למה אמר אדונינו שבני ארץ ישראל תופסין ר"ה שני ימים הלא אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד והשיב בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה אין מקום הוועד עושין אלא יום אחד אבל חוץ לתחום נוהגין שני ימים ושולחים שלוחים בכל מקום באיזה יום קדשו בית דין את החדש ובכל מקום ששלוחי בית דין מגיעים אין נוהגין שאר המועדות אלא יום אחד ואשר אמרתם בעבור א"י ביו"ט של ר"ה כך אמרנו כדי שיעשו כמנהג הראשונים ולא ישנו ממנהג אבותיהם נוחי נפש וכתב הרא"ש זצ"ל כדברי רב אלפס דמדביצה אסורה גם צריכין לעשות שני ימים דר"ה דחד טעמא לתרוייהו דכלום אסר רבא ביצה אלא משום דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה סמוך לחשיכה שלא היה שהות ביום לקבל עדותן משלימים אותו היום קדש ולמחר מקבלין עדותן ועושין אותו היום קדש והוי קדושה אריכתא מטעם זה נמי אנו צריכין לעשות שני ימים וא"ת כיון דבקיאינן בסוד העיבור לעולם לא יארע לנו דבר זה שנצטרך לעשות שני ימים טובים ראש השנה כי אנו בקיאין בסוד העיבור וקובעין ר"ה ע"פ החשבון ביום שהעדים ראויין לבא א"כ מהאי טעמא תהא ביצה מותרת אלא ודאי מדאסר רבא ביצה לבני דורו שהיו בקיאין בסוד העיבור אלמא טעמא דידיה מדביצה אסורה בזמן שמקדשין ע"פ הראייה מטעמא דקאמר גם בזמן שאין מקדשין נמי אסורה כדאמרינן בשני ימים טובים של גליות הזהרו במנהג אבותינו דילמא גזרי גזירה ואתי לקלקולי וזה הטעם עצמו שייך למימר בשני ימים טובים של ר"ה בארץ ישראל :