שלטי הגיבורים על בבא מציעא סט

ר"ת פסק דאין מסדרין לבעל חוב וכל הפוסקי' חולקים עליו וסבירא ליה דמסדרין כ' בעל התרומו' התנה עמו שלא יסדרו לו בחוב זה לא אמרי' דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה אלא הוי ככל תנאי שבממון וקיים אבל במה ששעבד לו כל נכסיו אין בזה תנאי לבטל הסידור שלא היה בדעתו אלא על נכסים הראוים לו ע"פ התורה עד שיזכיר בהדיא תנאי הסידור ואפילו אמר מגלימא דעל כתפאי לא אמר אלא על אצטלא בת ק' זוז שאינה כסות הראוי לו שימכרוהו ויתנו לו כסות הראוי לו וכן אם אמר ע"מ שלא יהיה בחוב זה דין סדור אינו מועיל דה"ל מתנה על מה שכתוב בתורה כמו על מנת שלא תהא שביעית משמטתו דלא מהני ואין מסדרין בתוב שאינו דרך הלואה כגון שכירותו ושכירת בהמתו וכיוצא בו וכן כשבא ליפרע מן הערב כדרך שאמרו בכל אלו אינה בכלל השבת העבוט כך אין סידור נוהג בהם אבל קבלן דינו כלוה אבל הר"ם כתב שדין סדור נוהג בערב ובכל אלו והראב"ד כתב בענין הסידור והחזרה קרוב לזה פירשתי אלא שהוא תלה בדעת הלוה שכתב אם אמר הלוה לא בעינן לזבוני מאני דלמא מתרמי לי זוזי ופרעי ליה בהא אין מסדרין אלא שקיל מלוה כוליה ומהדר ליה ללוה ואי אומר לא בעינן דמסדרין לי מסדרינן ליה ויש אומרים שגם בשעת משכון מסדרין ומניחין לו כלים הצריכין לו וכ"כ מיי' לא ימשכננו דברים שעושין בהם אוכל נפש וכו'. וקשה לדבריו כיון שצריך להניח לו בשעת משכון דברים הצריכין לו למה מחזירין והלא אין חזרה אלא בדברי' הצריכין לו ואותם הניח לו וגם לדברי הראב"ד קשה למה תלה הדבר בדעת הלוה מסתבר טפי לתלות בדעת המלוה ע"כ הוא העיקר מה שכתבתי וכ"כ הרא"ש: