שלטי הגיבורים על בבא מציעא לב.

וכתב הרא"ש יראה דאפילו פחות משתות אסור להונות אם יש בו ש"פ כיון שידוע שאין מקחו שוה כך דרחמנא אמר אל תונו בכל דבר שיש בו שוה ממון הזהירה תורה שלא יונה את חבירו אלא שחכמים אמרו עד שתות הוי מחילה לפי שכן הוא דרך מקח וממכר שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוין דמי מקחו בצמצום ודרך העולם למחול טעות עד שתות אבל אם המוכר בקי בערך ממכרו ואין הלוקח בקי כ"כ או אם הלוקח תגר ובקי בערך התגר יותר מהמוכר אל יונו זה את זה אם לא שפירש חוץ ממטבע שכל זמן שלא הגיע לידי אונאה מותר לכתחלה להוציא ביפה שגם אחר יקבלנו מידו ואין בו הפסד כלל או שמא כיון דדרך מקח וממכר פעמים הלוקח חפץ במקח ומוסיף עליו דמים יותר מכדי שויו ופעמים שהמוכר מזלזל בממכרו לפי שאין חפץ זה ערב לו או שהוא דחוק למעות הלכך עד שתות הוי בכלל המקח ואין כאן אונאה וצ"ע וירא שמים יוצא ידי שניהם ע"כ:

אין אונאה לשכירות קרקע שאפילו אם שכר טרקלין גדול בדינר או רפת בקר במאה דינרין אין בו דין אונאה ולר"ת דוקא עד פלגא אבל בשכירות מטלטלין יש בו דין אונאה דשיכרו' ליומיה ממכר הוא בין נתאנה שוכר או משכיר וכתב מיי' ומחזיר האונאה אפילו לזמן מרובה וכתב עוד השוכר את חבירו לעשות עמו בין במקרקעי בין במטלטלין אין בו דין אונאה מפני שהוא כקונה אותו לזמן ואין לעבדים אונאה וקבלן יראה שיש [לו] אונאה כיצד כגון שקבל עליו לארוג בה' דינרין יש בו דין אונאה וכל א' משניהם בין בעל הבגד בין המקבל חוזר לעולם כמוכר ע"כ: וכן כתב מיי' ור"ת פסק דדוקא עד פלגא ולא פלגא בכלל כגון שמכר שוה מנה (במנה) במעט פחות ממאתים אבל אם הטעהו בכפל המקח בעל ולזה הסכים הרא"ש: המוכר שט"ח לחבירו לגבות אין בו דין אונאה וכתב הרי"ף ואפי' בטול מקח אין בו כלל ור"ת כתב עד פלגא אין בו משום בטול מקח ולא פלגא בכלל אבל הטעהו בכפל המקח בטל: אין בהם דין שומרין שאם נתנו שטר לשמור בחנם או בשכר ונגנב או נאבד ש"ח אינו נשבע שלא פשע בהם וש"ש אינו משלם ומיהו מדרבנן נשבעין עליהם וכתוב מיי' שאם פשע השומר בהם ונפסדו חייב לשלם שאינו פטור אלא מדין גניבה ואבידה שאם היה שומר חנם על המטלטלין ונגנבו ונאבדו ישבע ובשטרות פטור משבועה וכן אם היה ש"ש שחייב בשאר מטלטלין בגניבה ואבידה בשטרות פטור אבל אם פשע חייב לשלם שכל הפושע מזיק הוא ואין הפרש בין מזיק שטרות למזיק שאר מטלטלין אבל הרי"ף כתב בתשובה המפקיד שטרות אצל חבירו ומודה שפשע בהן ונגנבו או נאבדו פטור ומיהו אם פשע בהם ש"ש ונגנבו או נאבדו מפסיד לשכרו עד שישבע ששמר כראוי: ולענין חילוק שטרות כ' הרא"ש בתשובה אחין או שותפין שבאו לחלוק ויש להם שטרות ישומו ב"ד כל השטרות לפי שויין כל א' לפי קרוב הזמן או ריחוק הזמן ולפי נכסי הלוה ואלמותו ויחלקו בגורל דבכל דבר שייך בו דין חלוקה ואם אין בו שיעור חלוקה שייך בו גוד או אגוד ואם אחר ששמו ב"ד וחלקו בגורל נתקלקל שטרו של א' מהם מזל רע דידי' גרם ומ"מ מחמת חששא זו שמא יתקלקל חוב א' מהם אין לבטל החלוקה מעיקרו: