שלטי הגיבורים על בבא מציעא כט.
Shiltei HaGiborim on Bava Metzia 29a · שלטי הגיבורים על בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב הטור אבל אם נתן משכון וחזר א"צ לקבל עליו מי שפרע וכתב מיי' אבל אם היה לו חוב עליו ואמר לו מכור לי בחוב שיש לי עליך ונתרצה המוכר הרי זה כמו שהוא נותן דמים עתה והחוזר בו עומד במי שפרע ובקרקע בכה"ג קונה לגמרי אבל הרא"ש כתב שלא קנה אפילו המעות עדיין בעין ביד הלוה דמלוה להוצאה ניתנה ואינו נותן לו עתה כלום אבל אם אמר לו יקנה לי שדך בהנאת מחילת מלוה קנה ואפי' לא מחל לו כולה אלא הרויח לו הזמן כגון שהגיע זמנו לפרוע והרויח לו הזמן וא"ל יקנה לי שדה שלך בההיא הנאה שהרווחתי לך קנה. וכתב הרא"ש שא"צ לקבל עליו מי שפרע אלא כשחוזר משום יוקרא וזולא אבל אם חזר משום שהוא ירא שיפסיד הכל כההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא לחבריה ושמע שבאו עובדי כוכבים ליקח אותו ואסיקנא שחוזר בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע: שאלה להרא"ש ראובן היה לו פרה והיה ירא לשוחטה שמא תמצא טריפה א"ל שמעון שחוט אותה ואם תמצא טריפה אתן לך בשביל בשרה כך וכך ואם תמצא כשרה תן לי כך וכך ונתן שמעון משכון ביד שליש ושחט ראובן את הפרה ונטרפה והתחילו למכור הבשר וגבה שמעון המעות עד כדי חציה וראה שמעון שהיה מפסיד בה וחזר בו ואמר לו טול מעותיך והשיב לו ראובן כבר קניתי המשכון ואינך יכול לחזיר בך ואמר שמעון כי לא קנאה כי אסמכתא היתה אם תמצא טריפה או כשרה ילמדנו רבינו עם מי הדין וא"ת לנו שהדין עם ראובן המשכון אינו שוה כנגד כל המעו' מתחייב שמעון להשלים על המשכון או נאמר שלא קנה אלא כנגד המשכון. תשובה יראה לי שהמקח כזה נעשה בלא קנין כי לא היה כאן אלא דברים בעלמא ויכול שמעון לחזור בו אע"פ שנתן משכון ביד שליש בשביל זה לא נגמר המקח חדא דמעות אינן קונות ועוד אפילו אי הוו מעות קונות נתינת המשכון אינו קונה דאילו משך שמעון את הפרה מחיים לקנותה אפי' אם תהיה הפרה טריפה או אם הגביה הבשר אחר שנשחטה אז ודאי קנאה ולא מצי מיהדר ביה ולא הויא אסמכתא ולא דמי לאם אוביר ולא אעביד אשלם ליה אלפא זוזי דהתם גזים והכא לא גזים ואפילו א"ת דהכא נמי גזים דשמא קנה בשר טריפה יותר מכדי שוייה כדי שישחטנה מ"מ כיון שהתנה שמעון תן לי כך וכך אדעתא דבעי למיקני גמר ומקני:
לפי דברי ספר התרומות שהביא הטור חו"מ סימן כו המקבל עליו קנס לעשות כך וכך לעניים או לב"ה אע"פ שנתקיים הקנין ונפקע הקנס מ"מ מודיעין אותו שחל הנדר עליו ואומרים לו עליך ליתן מדעתך מה שפסקת על עצמך כי זהו כמו נדר שאם לא יחלל שבת יתן מנה לעניים שהוא חייב לשמור השבת וליתן מנה לעניים דבקיום המצות חייב באותו מנה אבל אין בית דין מחייבין אותו ומספקני אי דוקא אמרינן הכי גבי עסק מצוה גבי הנהו עובדי דמיירי איהו עלייהו כגון האומר אם לא אלך בערכאות העובדי כוכבים אתחייב כך וכך דמצוה ללכת בדיני ישראל או האומר אם לא אחלל השבת אתחייב כך וכך דבתרייהו איכא קיום מצוה אבל בשאר קנין לא או דלמא לא שנא וצ"ע: