שלטי הגיבורים על בבא קמא ד.

תשובה לרבינו לא מצי למימר אחוי לי טרפך ואשלם לך אלא היכא דאית ליה נכסי דסמיך עליה הא לאו הכי יכול לחזור בו דמצי למימר ליה אדהכי והכי אכלת לזוזי וליכא לאישתלומי מינך ע"כ:

לשון ריא"ז ונראה בעיני לפי מה שתקנו הגאונים שבע"ח יכול לגבות חובו מן המטלטלין של יתומים בזמן שאינו מוצא להם קרקעות זה שנטל כספים או שאר מטלטלין בחלקו הרי הן כקרקעות ומשלם חלקו לאחיו שבא בע"ח וגבה ממנו כמו שמבואר בקונט' הראיות בראיה ה'. וכשם שאין בע"ח גובה מן המטלטלין שירשו היתומים מאביהן כך אינו גובה מן העבדים אלא בתקנת הגאונים שהעבדים כמטלטלין הן דומין לענין בע"ח לפי שדרכן למות ולהאבד:

מרבה בחבילות זמורה והלך האש והזיק ובלא חבילותיו היה גם האש הולך שמה איכא פלוגתא אם גם השני חייב לשלם חלקו מהנזק או כולה נזק עליה דידיה כראשון דמיא. לפי דברי התוס' והגהות הרא"ש בשם א"ז משמע להדיא דאע"פ שהאש היה הולך ומגיע עד המקום ההוא שהזיק בלא החבילות שהוסיף זה האחרון האחרון דמ"מ גם האחרון חייב לשלם חלקי מהנזק דדומה זה למשליך עץ קטן בתוך אש גדול לחופר בור עשרה ובא אחר וחקקבו עוד טפח דאע"פ דע"י הראשון היה בו כדי להמית מ"מ גם השני חייב ואפי' שלא חקק בו רק טפח ומכאן יש ללמוד לכל כיוצא בזה שאע"פ שההיזק היה בא ע"י הראשון מבלי שיתעסק בו האחרון מ"מ כשנתעסק בו גם האחרון הוי בכלל הראשונים לשלם חלקו מהנזק ומיהו דוקא בכה"ג שהאחרון מתעסק בנזק שהיו יכולים לעשות הראשונים לבדם אבל אם לא היה ביד הראשונים כח לעשות זה הנזק לבדם ובא אחר ונתעסק עמהם לעשותו ועל ידו נעשה הנזק אע"פ שגם הראשונים גם הם סייעו בנזק זה הוא לבדו חייב בכל הנזק והראשונים פטורן שאנו חושבין אותו כאילו האחרון עשה כל הנזק לבדו כדין הכשרתי במקצת נזקו חייבתי בתשלומי נזקו והוי גם יותר מהכשרתי קצת נזקו דחשיב זה כאילו הכשרתי כל נזקו. ולפי דעת מיי' פ"ו מהל' חובל ומזיק אע"י דאיהו גריס בדין מרבה בחבילות גירסא אחרת מ"מ לענין דין זה שוין זה לפי הסברא דלדידיה האחרון פטור מכלום היכא דבלאו איהו היה ההיזק הזה ע"י הראשונים הראשון חייב. וטור ח"מ סי' שפ"ג הביא דברי מיי' כצורתם משמע דה"ל הכי מדלא הביא חולק עליהם וכן המרדכי נמי הביא דברי מיי' בצורתם: