שלטי הגיבורים על בבא קמא מג

ונפקד שאינו אמוד שבאו עליו אנסים ולקח הפקדון שהופקד אתו ונתן לאנסים להציל עצמו דאמר דפטור מיי' פ"ה מהל' שאלה ופקדון פסק שהוא פטור ולא חילק בין אם היה הפקדון במקום שיד האנסין שולטת בו אם היו מחפשים אחריו מבלי שיראהו להם הנפקד דהוי תחלתו בפשיעה וסופו באונס בין לא היה יד האנסים שולטת בו מבלי הראותו הנפקד להם ופי' שם מגיד משנה טעם מיי' דכיון שהממון הוא ברשות זה הנפקד מחמת הפקדון זה באו לו גנבים ושודדי לילה אינו בדין שיתחייב זה משלו כלום כיון שלא נאבד הפקדון מחמת פשיעתו וזהו ש"ח שאינו חייב אלא בפשיעה והלכך פטור ובשם הרשב"א ז"ל כתב המ"מ שם דכשאמרו פטור הנפקד דוקא שהוא במקום שיד גנבים שולטת שם שאם יחפשו ימצאו הא לאו הכי ודאי חייב דלא גרע מאנס שאנסו להביא ממון והביא שהוא חייב כל זמן שאין יד האנס שולטת באותו ממון עכ"ל וכל פלוגתייהו הוי לפי סברתם דאזלי בשיטת הרי"ף ז"ל דאנסוהו לישא וליתן חייב לשלם דאילו למ"ד אנסוהו לישא וליתן ביד פטור ואין חילוק בין ידו דאנס מגעת שם בין דאין ידו דאנס מגעת שם אפי' במקום שאין הממון פקדון בכל ענין פטור דאין להקשות עלייהו מההיא דאמר לאנס הושט לי פקיע של עמיר והושיט דחייב דאוקימנא דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי למישקל איהו מעצמו דאלמא כל שאינו יכול האנס ליטלו מעצמו חייב הנושא והנותן ע"י אונס דזה אינו קושיא דאינהו מפרשי ליה לההוא דפקיע עמיר דמיירי בלא אונס כמ"ש הנ"י שם בשם בעל העיטור שהשיב על הרי"ף ז"ל דההיא דפקיע עמיר מיירי דליכא אונסא דכיון דקאי בתרי עברי נהרא מצי אשתמוטי מיניה דאילו היה שם אונס פשיטא שהיה פטור זה שהושיט לאנס אע"פ שיד האנס אינה שולטת עד שם דבכל ענין הן פטורין ודעת הרא"ש נראה דבכל ענין פטור הנפקד דלא חילק בין יכול האנס ליטלו מעצמו או לא ונראה דהרא"ש נמי ס"ל דגם בכל מקום דאמרי' נשא ונתן ביד פטור כגון במקום שיודע האנס בממון הישראל שמאנס לזה להביא לו דפטור אפי' היה הממון שמאנס לזה להביא במקום שאין יד האנס מגיע שמה ושולט עליו ואין להקשות עליו מההיא דאנס להושיט לו פקיע עמיר דחייב המושיט אע"פ שהיה יודע בו האנס כיון דלא מצי למשקליה ממילא ואין יד האנס שולט שמה דאין זה קושיא די"ל דאע"פ דהרא"ש ס"ל כדברי הרי"ף דהמאנס להביא ממון ישראל והביא דחייב מ"מ אינו מפרש ההיא דאנס להושיט לו פקיע עמיר כמו שפי' הרי"ף דהרי"ף מפרש לה דקאי בתרי עברי דנהרא ומאנס לזה להביא לו העמיר וכיון דאין יד האנס שולט שמה דלא מצי שקיל ליה האנס ממילא לולא שזה הושיטו לו מש"ה חייב הנאנס (ובודאי דלדידהו כל דלא מצי שקיל ליה האנס ממילא לולי שזה הושיטו לו מש"ה חייב הנאנס) ובודאי דלדידיה כל דלא מצי אנס למשקל ממילא אם זה הנאנס נתן לו חייב בכל ענין אבל הרא"ש ז"ל לא פי' לההיא דפקיע עמיר כך רק ס"ל דהא דרב כהנא דאיתיביה לרב אשי מההיא דפקיע עמיר היה סבור רב כהנא שהאנס המאנס לזה העמידו על הפקיע ומש"ה הקשה לו והא הכא דהעמידו עליו וחייב ותירץ דאינו כן אלא אין האנס מאנס לזה כלל כי אינו יכול לאנסו דאע"פ שהעמידו עליו ואמר לו תן לי פקיע עמיר אינו מאנסו לכך לפי שאינו יכול לאנסו דמיירי דקאי בתרי עברי דנהרא מדקאמר הושיט ולא קאמר תן ומש"ה חייב והכי איכא משמע לישנא דגמ' דקאמר א"ל אנס הושיט וכו' אלמא דאינו מאנסו כלל תדע דס"ל להרא"ש כך דהא הביא לשון הגמ' כצורתי ולא פי' התירוץ כדמפרש ליה הרי"ף דאמר הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי שקיל אלא כתב הרא"ש הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא ותו לא ונמצא א"כ דלהרי"ף ז"ל כל שאין האנס יכול ליטלו בידו אע"פ שמאנס לזה לתתו לו חייב הנאנס אס נתנו לו לפי פירושו שמפרש ההוא דפקיע עמיר מיירי שמאנסו לתת לו ומשום דקאי בתרי עברי דנהרא דלא מצי אנס למשקליה אי לא יהביה ליה חייב ולהרא"ש ודאי אם היה מאנסו לתת לו שהאנס יודע בממון אז אפי' אין האנס יכול ליטלו משם שאין ידו מגעת שם פטור הנאנס לפי פירושו שפי' ההיא דפקיע של עמיר דמש"ה חייב הנותן לו לאנס מפני שאין האנס יכול לאנסו שיש נהר מפסיק ביניהם דהוי המושיט לו כאילו נותנו מעצמו אבל אם היה מאנסו ודאי שהיה פטור אע"פ שהאנס לא היה יכול ליטלו מעצמו ומעתה יתיישב אליבא דהרא"ש הא דאמר דהושיט לי פקיע של עמיר לא דמי לתן לו כוס פקדון שבידך דהתם ליכא אונס והכא איכא אונס ויתישבו דברי הרא"ש היטב דלא תיקשי עליה כלל שום אחת מהקושיות שהקשינו לדבריו פ' הגוזל בתרא והרשב"א שהביא המ"מ פ"ה מהל' פקדון ופ"ח מהל' חובל ומזיק ודאי דס"ל כדברי הרי"ף וזה דעתו דאם אנסוהו לישא וליתן ביד אפי' היה יודע האנס באותו ממון אבל אין ידו שולטת שם אלא בהראותו של זה דגם אם יאמר האנס למצא לא יוכל אז חייב זה הנושא והנותן לו אפי' אם ידע האנס בממון זה וידו שולטת עליו אע"פ שאינו לפניו ואינו רואה אותו אבל אם יחפש אחריו ימצאהו אז פטור הנאנס וא"ת והא ההיא דפקיע עמיר דאם היה עובר הנהר היה לוקחו ואעפ"כ חייב המושיט אין זה קושיא די"ל דהתם לא חשיב ידו שולטת עליו כיון דנהר מפסיק ביניהן מיהו אע"ג דפליגי הרי"ף וסיעתו עם ר"ת ובעל העיטור וסיעתם וגם הרא"ש בנושא ונותן ע"י אונס בממון ידוע אם אין יד שולטת בו שם כמו שכתבנו נראה דדוקא בשאר ממון שאינו פקדון אצלו הוא דפליגי אבל בממון שהוא פקדון נראה דלכולהו חוץ מהרשב"א ז"ל ס"ל דפטור הנאנס דהא כולהו כתבו בסתם שהוא פטור וקצתם כתבו טעם לדבר משום דאדעתא דהכי קביל עליה שמירה זו שאם יבאו עליו צוררים שיתננו לו אם יבאו אדעתא דההוא פקדון ויפטר וכן כתבו התוס':