שלטי הגיבורים על בבא קמא מא.

מיי' פ"ו מהל' גזילה וסמ"ג עשין ע"ג והרא"ש שם וטור ח"מ סי' שס"ח כתבו דגנב בין יהיה הגנב ישראל בין יהיה הגנב כותי בכל ענין הוי בסתם יאוש בעלים שאינן יודעין מי גנבו וגזלן וליסטים אם הן ישראלים הוי נמי בסתם יאוש בעלים מפני שסתם הדבר שנתיאשו הבעלים מהן מאחר שאין ב"ד ישראל דנין אלא בראיה גמורה ובעדים אבל גזלן וליסטים כותים לא הוי בסתם יאוש בעלים מפני שהבעלים יודעים שהכותים מחזירין מיד הגזלן אע"פ שאין שם עדים שגזל אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת הלכך אין הבעלים מתיאשים מהן ולא הוי יאוש ביד גזלן וליסטים כותים עד שנדע בברור שהבעלים נתיאשו מהן והטור כתב בשם יש מפרשים דהא דבגנב הוי סתמיה יאוש דוקא בגנב ישראל אבל בגנב כותי לא הוי סתמיה יאוש ובליסטים לעולם לא הוי סתמיה יאוש אפי' היה הליסטים ישראל עד שנדע בודאי שנתיאש והאי יש אומרים הן הן התוס' ומעתה ראוי שנאמר כי ההיא דכתב מיי' פ"י מהל' גזילה דהגזלן כותי שאנס קרקע מיד ישראל ומכר לישראל אחר ולא תבעוהו הבעלים בדין הכותים דאין הבעלים יכולין להוציאה מיד הלוקח הכוונה בזה למיי' לומר דכיון דלא תבעו הבעלים לגזלן לדין א"כ נתיאשו ממנה וזה קנה לאחר יאוש והוי שלו אף צ"ל לפי דעת מיי' שכתבנו דלאו לגמרי הוי שלו אלא צריך לתת דמי הגזילה לבעלים ולא קנה רק גוף הקרקע ועל זה פליג ר"ג והרא"ש פ' הכונס והביא הטור ח"מ סי' רל"ו דבריהם דלדידהו לאחר יאוש הוי הכל דלוקח לגמרי גם פליגי בלוקח מיד גזלן וליסטים לפני יאוש רש"י פסק דצריך להחזיר בחנם וכן נראה דעת מיי' פ"ה מהל' גזילה לפי מ"ש מ"מ שם ור"ג והרא"ש כתבו דנוטל הלוקח מן הבעלים מה שהה נהו כמו שכתבו פ' הכונס מיהו נראה דלרש"י ז"ל דאומר דיחזיר בחנם מיהו יש לו דין עם הגזלן כשיכירנו וכ"כ המרדכי ריש פ' הגוזל בתרא בשם הר"ם דכל היכא דטרח הלוקח והוציא הוצאות כדי להציל אע"פ דקודם יאוש בעלים הציל נוטל מבעה"ב מה שהוציא ומה שההנהו עד כדי דמיהן אבל כשהציל בחנם מחזיר בחנם ומהר"ם ז"ל מתחלה היה נראה לו כדעת רש"י ז"ל דצריך להחזיר בחנם ושוב פסק דישבע כמה הוציא ויטול כמ"ש המרדכי שם בשמו: