שלטי הגיבורים על בבא קמא ל.

לשון ריא"ז כל הניזקין שזכרנו שהזיק אדם את חבירו או שחבל בו או שביישו וכן אם הזיק בהמה את יד האדם אין גובין אותם בדייני חו"ל אלא נזק המצוי ויש בו חסרון כיס אבל הבושת אין בו חסרון כיס ושאר נזקי האדם אע"פ שיש בהן חסרון כיס אינן מצוין ואין גובין אותן בחו"ל בין אם הנזק מן האדם בין אם הנזק מן הבהמה בהמה שהזיקה את הבהמה או שהזיק שאר ממונו של אדם וכן אדם שהזיק ממון חבירו גובין אותו הנזק בחו"ל ואין גובין נזקי הבהמה אלא נזקי שן ורגל שהן מועדין מתחלתן אבל הקרן תמה הוא ותשלומי התם קנס הן ואין גובין קנסות בבבל ואף אם נעשה מועד אין מועד בבבל לפי שצריכין להעידו בדייני א"י: אע"פ שאין דנין דינים הללו בחו"ל אם תפס הניזק ממונו של מזיק כנגד נזקו אין מוציאין מידו וכן בנזקי קרנות אף בשלא תפס הניזק בזמן שהיו בתי דינין קבועים בא"י אם רצה הניזק שיעלה עמו לדין בא"י כופין את המזיק שיעלה עמו ואם אינו עולה עמו היה מנדין אותו. בזמן הזה שאין בתי דינין קבועין בא"י אין בידנו כח לדון הדינים האלו כמו שביארנו אלא כדי שלא יהא חוטא נשכר ושלא יהו העם פרוצין בנזקין תקנו הגאונים הקדמונים שמנדין את המזיק עד שירצה את הניזק במתן ממון או להרבות עליו ריעים עד שיתרצה אליו ומעשה בא' שהפיל שינו של חבירו ובא לפני מר רב צדוק גאון ז"ל ואמר לו דבר קצוב איני קוצב עליך אלא לך ופייסהו או בממון או בדברים ובזה ראוי לנהוג בין בדיני קנסות בין בשאר נזקין שאין דנין אותו בחו"ל. שאר תביעות שבין אדם לחבירו כגון אם הלוהו או הפקיד אצלו או גזל ממנו או גנב ממנו וכן נזקי בורו ונזקי אשו ותשלומי עדים זוממין וכן דיני הגרמות ואם גרם נזק לחבירו בדבור שהלשין את חבירו לעכו"ם והפסידו ממון כל אלה וכיוצא בהן דנין אותן בחו"ל וגובין אותן בחו"ל כמו שביאר מז"ה בשם ר"ח: