שלטי הגיבורים על בבא בתרא ע:
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 70b (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 70b) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב ריא"ז כבר ביארנו שמתנת ש"מ לאחר מיתה היא אינה מן הדין שאין מתנה לאחר מיתה אלא תקנת חכמים היא שעשו לש"מ כדי שלא תטרף דעתו עליו והוא דומה לירושה שהיא לאחר מיתה ואין לחזק כח מתנת ש"מ שהיא מדברי סופרים מכח הירושה שהיא מדאורייתא לפיכך מי שאינו ראוי לזכות בירושה אינו ראוי לזכות במתנת ש"מ כגון הגר שאינו יורש את אביו שנתגייר עמו ואפי' היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה שנתגייר אחר שנתעברה אשתו הואיל ואינו זוכה בירושה אינו זוכה במתנת ש"מ אלא אם יקנה לו במתנה גמורה מהיום וכן כל ש"מ אינו יכול להקנות לשום גר במתנת ש"מ בין שהיה בנו בין שלא היה בנו:
הא דאמרי' האומר אני נותן לפלוני מטלטלי כתב הרמ"ה דשאר מיני סחורות אינם בכלל כיון דלא עבידי לאשתמושי בהו בביתא אינם נקנין עד שיאמר כל מטלטלים ועבדים אם הם בכלל בעיא ולא איפשיטא לרבינו ולהרא"ש קנה ולהרמ"ה לא קנה וס"ת כתב הטור אם תפש אין מוציאין מידו והרמ"ה חילק בין ס"ת לשאר ספרים ובשאר ספרים כתב שהם בכלל: שאלה להרא"ש ראובן נתן לדינה אשתו כל נכסיו במתנת בריא מטלטלי אגב מקרקעי ולא שייר ליורשיו אלא ה' זהובים והיו לראובן בביתו שטרי חובות ובאו יחד לדין דינה והיורשים אם השטרות הם בכלל: תשובה ודאי שטרות בכלל נכסים הן מיהו ה"מ בש"מ שא"צ קנין שדבריו ככתובים וכמסורים דמי והוו כבריא שכתב שטר על השטרות בכל יפוי לשון של שטר דהיינו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה וגם כאילו מסר השטרות ליד המקבל אבל בריא שאינו יכול להקנות שטר אלא בכתיבה ומסירה אע"פ שהקנה לה השטרות בקנין כיון שלא היה מסירה לא קנתה אע"פ שפסק רשב"ם דאין שטר צריך כתיבה רבים חולקים עליו רי"ף ר"ח ור"ת כולם פוסקים דאין אותיות נקנות אלא בכתיבה ובמסירה ושיכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודיה וכיון דאיכא פלוגתא לא מפקינן ממונא ומוקמינן להו בחזקת יורשי ראובן ואע"פ שפסק רי"ף שנקנין אגב קרקע היינו היכא שהקנה לו בקנין אגב ואמר ליה קני לך איהו וכל שעבודיה הלכך לא קנתה אע"פ שהיו בבית והקנו לה כל נכסיו ויש כאן כתיבה וחצרה שהיא כמו מסירה לא קנתה השטרות כיון שלא כתב לה קני איהו וכל שעבודיה דאית ביה ומה שנסתפקה אם השטרות של יורשים או של הפקר דכיון שלא נתן להם אלא חמשה זהובים סלקם מכל נכסיו והרי הם של הפקר וכל הקודם בהם זכה הא מלתא דפשיטא שלא היה בדעתו להפקירם אלא סלק היורשים מהם אדעתא דהכי דתקנה האשה ואם לא קנתה נשארו בחזקתו וזכו בהם יורשים: כתב ריא"ז העבד הרי הוא נקנה בכלל המטלטלין כדברי מז"ה ול"נ שלא נפשט דין זה בתלמוד והרי הוא ספק ואין מוציאין מיד המחזיק בו מספק: