שלטי הגיבורים על בבא בתרא סג:
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 63b (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 63b) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →המזכה מתנה ע"י אחר בפניו ושתק ואחר כך אמר אי איפשי בה כתב מיי' שהוא ספק לפיכך אם קדם אחר וזכה בהן לעצמו אין מוציאין מידו דשמא המקבל זכה וכיון שאמר איני רוצה בה הרי הפקירה וזה שקדם זכה בה ואין מוציאין מידו ואם חזרו הבעלים ראשונים ותפשו מיד זה וזכו בה אין מוציאין מידן דשמא המקבל הוכיח סופו על תחלתו שלא זכה בו וברשות הבעלים הראשוני' קיימת ע"כ ובדברי הרא"ש יראה שזכה בה המקבל: שאלה להרא"ש יעקב נתן לראובן בנו קרקע במתנה מעכשיו אחר זמן ירד יעקב מנכסיו ופייס מראובן שיחזור לו שטר המתנה וכן עשה וגם עשה לאביו שטר מחילה אח"כ נתעשר יעקב ובקש ראובן מאביו שיחזיר ויעשה לו שטר מתנה כבתחלה ולא רצה יעקב אז ערער ראובן על הבית ואמר שלא יצא מתחת ידו בחזרת שטר המתנה ובמחילה שעשה לו: תשובה הדין עם ראובן שיעקב לא קנה בחזרת השטר ולא במחילה ואם יעקב מודה בכל הדברים בפני ב"ד יחזיקו ב"ד הקרקע ביד ראובן ואם כופר ואומר שלא נתן לראובן מעולם אם עדי המתנה הם קיימין ומעידין על המתנה הרי הבית של ראובן ואם אין עדים ישבע יעקב שלא נתן לראובן:
הא דאמר שכיב מרע שאמר תנו ר' לפלוני וש' לפלוני ות' לפלוני יצא עליהן שט"ח גובה מכולן כתב ה"ר יונה שאם יש שם יורש גמור ומקבל המתנה ובע"ח קודם לגבות מהיורש ממקבל המתנה ודוקא שפירש חלק מקבל המתנה ולא פירש חלק היורש אבל אם אמר תנו ר' זוז לפלוני שאינו ראוי ליורשו בנו קודם שהרי הקדימו ואם יצא עליהם שטר חוב גובה אותו מאיש נכרי ע"כ: שאלה להרא"ש יעקב שצוה מחמת מיתה שיתנו מנכסיו לבתו ב' שלישים והשליש ישאר למי שראוי ליורשו ויש לו בן ויצא עליו שט"ח ואמר הבן שתפרע הבת ב' שלישים ממה שקבלה: תשובה אין שומעין לו כיון שהבן יורש הוא צריך לפרוע הכל ואפי' אם הזכיר נתינה לבן ירושה הוא כיון שראוי ליורשו וצריך לפרוע הכל ואם אמר תנו ר' זוז לפלוני ואחריו ש' לפלוני ואחריו ת' לפלוני כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה מן האחרון ואחרון אחרון קודם ופי' ר"י וכן הדין אם נתן לכולם בשוה ופרט אותם זה אחר זה כגון שאמר תנו ר' לפלוני ור' לפלוני ור' לפלוני הראשון קודם אע"פ שלא אמר אחריו כיון שהיה יכול לומר תנו לכולם ת"ר זוז או לכל א' מאלו ר' [ר'] זוז ודאי דעתו להקדים אותו שהזכיר קודם וה"ה נמי בבריא שזכה להם ע"י אחר הוי דינא הכי אבל אם הקנה למקבלי המתנות (המתנות) מעצמן הרי ניכר למי הקנה תחלה ואותו זכה תחלה. כתב הרשב"א מי שאמר יש לי כך וכך נכסים ביד פלוני כך וכך ביד פלוני והיה מונה והולך את שלו ומתוך כך צוה תנו לפלוני ר' זוז אין נותנין לו כל הר' זוז אלא לפי החשבון מה שיקבלו מהם שהרי גילה דעתו דלפי מה שיש לו רוצה ליתן לפי חשבון אבל אם נאבדו מקצת הנכסים לא נאבדו אצל מקבל המתנה אא"כ נתן לו דבר מסוים כמו תנו חבית יין מחביותי לפלוני ע"כ: