שלטי הגיבורים על בבא בתרא ס.

כתב הרמ"ה כי היכי דאמר דמי ששמע שמת בנו וכתב נכסיו לאחרים ואח"כ בא בנו דאין מתנתו מתנה משום דאזלינן בתר אומדנא ה"ה נמי בבריא שכתב כל נכסיו לאחר מחמת שהיה צריך לברוח מפני בעלי חוביו או מפני אויביו ואח"כ עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו או שמתו אם נתברר לנו שלא כתב מתנה זו אלא מחמת כן הואיל ונדחה השעה מפניו והרי הוא צריך לנכסיו בטלה המתנה ודומה לשכיב מרע שכתב כל נכסיו מחמת שהוא סובר למות ואם עמד מחליו חוזר בו וה"ה נמי בבריא וכיוצא בזה דההיא דמי למי ששמע שמת בנו וכותב כל נכסיו לאחרים איירי בבריא. והרמב"ן פי' דלא איירי אלא בש"מ אבל בריא אפי' בנו מתנתו קיימת כיון דשביק נפשים ויהיב לאחריני לבריה נמי שביק:

והמחלק נכסיו לבניו וחלק לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה בין אם הוא בריא בין אם הוא ש"מ ואפי' לא חלק לפניה רק ששתקה כשנודע לה דאמרי' כיון שחלק לה כבוד לחלוק עם הבנים ודאי מחלה ור"ח פי' דוקא בשחלק לה חלק אחד כאחד מן הבנים אז מחלה בשתיקה לחודה אבל אם לא נתן לה כאחד מן הבנים אז לא מחלה בשתיקה אא"כ כתב לה וקבלה עליה ורבינו כתב כסברא ראשונה ולזה הסכים הרא"ש ודוקא שחלק לה קרקע וחלק כל נכסיו אבל אם כתב מטלטלי או שלא חלק כל נכסיו לא אבדה כתובתה ומיהו אפי' לא כתב לה אלא דקל לפירותיו או פירות מחוברין והן צריכין עדיין לקרקע חשיב שפיר קרקע הכותב נכסיו לשתי נשיו הוי דינא ככותב לשני בניו וכותב לאשתו ובנו כתב ה"ר ישעיה דתרוייהו הוי אפוטרופוס והרא"ש כתב דלאשתו הוי מתנה ובנו אפוטרופוס וכ"כ הרמ"ה כתב מיי' כל הנותנים כל נכסיהן כשתבטל המתנה ויחזרו כל הנכסים לבעליהן הראשונים אין מקבל המתנה מחזיר הפירות שאכל שאפי' הנותן מתנה בפירוש ע"מ להחזיר לזמן קצוב אוכל פירות עד זמן הקצוב: