שלטי הגיבורים על בבא בתרא נט

שאלה להרא"ש ראובן חלה וצוה מחמת מיתה ואמר הוו עלי עדים שאני מצוה מחמת מיתה ואני נותן כל נכסי לאשתי מתנה אמנם שיהיו כולם משועבדין לתת ולפרוע מהם בכל שנה עד עולם כל החלק משלם שיש עלי לתת לצורך בהמ"ד הידוע לנו ואני משייר כח לעצמי שאוכל לתת מה שארצה בעבור נפשי ובכלל דבריו אמר אל תחשבו לי לשטות שנתתי כל נכסי לאשתי שאני יודע בה שלא יהיה לה בעל לעולם והיורשים אומרים שלא עשאה אלא אפוטרופוס שהרי נתן לה כל נכסיו ומה ששייר לצורך בהמ"ד וגם להניח בעד נפשו אינו שיור כי כבר היה חייב בראשונה לבהמ"ד והיו הנכסים משועבדין לדבר ואינו משייר כלום מחדש ועוד שהרי לא צוה לתת כלום בעד נפשו ואפי' ששייר הואיל ולא אמר כלום כמי שלא שייר דמי ועוד כי אביו של פלוני הנפטר צוה לתת מנכסיו לבהמ"ד ההוא והרי הם הנכסים משועבדין ועומדין והאשה אומרת סוף סוף הרי שייר מנכסיו אע"פ שנתחייב בראשונ' לבהמ"ד לדבריהם הרי הוא מתחייב עכשיו בכל הדורות ועוד כי על יורשי הנפטר להביא ראיה שנתחייב מקודם או שחייבו אותו מורישיו ועוד ששייר לתת בעד נפשו בשעה שנתן לה מתנה אע"פ שלא נתן כלום סוף סוף בשעה שנתן לה שייר: תשובה המתנה שנתן לאשתו היתה בלא שיור כי לא הניח ליורשיו כלום ומה שצוה לתת לבהמ"ד מוכיח מתוך לשון הצואה שהיה חייב כבר מדקאמר כל החלק משלם שיש לי לתת ולפרוע אלמא פרעון הוא ואף אם היה מתנה אין כאן שיור כיון דבשעה א' חלק נכסיו כדאמר בפ' מי שמת שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים אם במחלק מת קנו כולם עמד חוזר בכולם אם בנמלך מת קנו כולם עמד אינו חוזר אלא באחרון ואמרי' נמי התם אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפוטרופוס ומה ששייר לתת בעד נפשו לא הוי שיור אף אם נתן הרבה המתנה של האשה לא חיילה אלא לאחר מיתה ובאותה שעה לא שייר הלכך לא עשאה אלא אפוטרופוס והפוסק דין זה צריך שידע מי הם היורשים אם הם בניה או בני הבעל או אחי הבעל אז היא אפוטרופוס אבל אם הם בני אחי הבעל או רחוקין יותר אז הוי מתנה דטעמא דכותב כל נכסיו לאשתו לא הויא מתנה משום דאנו אומדין דעתו של אדם דאין אדם מניח בנו וכותב כל נכסיו לאשתו אלא שמנה אפוטרופוס על נכסיו לפרנס את בניו כדי שיכבדוה ומבעיא לתלמודא אשה אצל אחין ואצל בני הבעל מהו מי אמרי' אף באלו רוצה שיכבדוה או אינו חושש אם יכבדוה והוי מתנה ומסיק דאף באלו הויא אפוטרופוס אבל ביורשים רחוקים מאלו פשיטא דהויא מתנה וכו' ע"ש באורך: לשון ריא"ז שכיב מרע שכתב כל נכסיו במתנה לאשתו ה"ז לא עשאה אלא אפטרופא על היורשים הואיל ולא שייר ליורשים כלום אין דרכו של אדם להניח הכל לאשתו ולא היה כוונתו אלא לכבדה על היורשין שתהא אפטרופא עליהן בין שהיו היורשין בניה בין שהיו בני בעלה מאשה אחרת בין שהיו אחי בעלה יורשין תותה בין שכתב בלשון מתנה בין שכתב בלשון ירושה בין שכתב בשטר בין שאמר בפה: עוד כתב ריא"ז ונראה בעיני שאם כתב כל נכסיו לא' מאחיו או לא' משאר קרוביו הרי הוא כאיש נכרי ומתנה גמורה הקנה לו ולא נתכוין לעשותו אפוטרופוס לא על בניו ולא על יורשיו כמבואר בקונט' הראיות כתב כל נכסיו לשני בניו או לאשתו ולבנו לא עשה לשניהם אלא אפוטרופוס כמו שביאר מז"ה: