שלטי הגיבורים על בבא בתרא מט.

לענין האנינות שהזכיר כאן הר"ן לענין חיובו ופטורו בשבת איכא פלוגתא ה"ג והרי"ף ומיי' וסמ"ג ואשר"י ורוב הפוסקים דאין לו לשמש מטתו כשהוא אונן בשבת וי"ט וה"ר יוסף הלוי פסק דהרשות בידו אי בעי משמש אי לא בעי לא משמש ורבינו יונה הביא דעת רבו דפסק כרשב"ג דחייב הוא לשמש מטתו כשהוא אונן בשבת וי"ט דהלכה כדברי המיקל באבל ואע"פ שעדיין לא חל עיקר האבילות וה"ג סברי דלא שייך הכא טעמא דהלכה כדברי המיקל באבל כיון דאכתי לא חל עליה אבילות כלל: בדין אי אנינות נוהג כלל בי"ט דאיתא שם פ"ג דברכות דף י"ח במפרשים דברי ר"י וסמ"ג עשין ב' דפסקי דהתלמוד שלנו חולק עם הירושלמי א"כ אין דרך למצוא לעולם שיהא אנינות בי"ט ולא בחוה"מ וכ"ש בשבת ולדברי רבינו חננאל והרמב"ן ואשר"י בטוי"ד סי' שמ"א דסברי דלא פליגי אהדדי יש דרך למצוא אנינות בי"ט ובשבת ובזה האופן שאם צריך להחשיך על התחום כדי לעסוק בצרכי המת חל עליו דין אנינות לאסור בכולן משעה שמחשיך ואי לא יכול למעבד המצוה ביום ונזדמן לו לעשות משעה שהחשיך תו לא מצי למעבד יתה והרמב"ן עשה מעשה שמתו בניו בי"ט הראשון של ר"ה ובשחרית צוה לתקוע לו ואם רוצה לקוברו בי"ט ראשון ע"י עובד כוכבים כיון שצריך להמציא לו צרכי קבורה חשוב כמוטל לפניו ואסור בכולן וכ"ש בי"ט ב' שהוא בעצמו יכול לקוברו שחל עליו דין אנינות ורבינו יונה והאשר"י פ"ג דברכות האריכו בזה והא דאמרי דמקום הקבר הוא ד' אמות וכו' יש ללמוד ממנו כמה דינין לענין הקבורות דאין קוברין מעומד גם אין קוברים מת ע"ג מת ואפי' אינן זה ע"ג זה אלא שנוגעין זה בזה וזה בזה דמת תופש ד' אמות לטומאה כמו שכתבו התוס' ונראה דגם הקבר תופש ד' אמות: