שלטי הגיבורים על בבא בתרא כח:

כתב הטור היו לו ב' בתים זה לפנים מזה החזיק בחיצון לקנותו קנאו לקנותו ואת הפנימי חיצון קנה פנימי לא קנה לקנות הפנימי ואת החיצון קנה שתיהן לקנות החיצון אף פנימי לא קנה ורב אלפס נותן לפנימי כל דין החיצון וכ"כ מיי' ז"ל וסברא ראשונה היא סברת רשב"ם ולזה הסכים הרא"ש:

בדין הבונה פלטרים בנכסי הגר כתב הטור וה"ה אם עשה הראשון גם הדלתות ולא נעל ובא השני ונעל קנה וכתב הר"ר ישעיה והעצים והאבנים בין אם הם שלו או של גר וקנאם כבר בהגבהה חייב השני ליתנם לו וכיון שהראשון לא קנה קרקע ה"ל כיורד לתוך חורבת חבירו ובנאה שלא ברשות והר"מ כתב אם הלבנים היו של גר אע"פ שהגביהם ראשון לא קנאם כיון שלא כוון לקנותם אלא ע"י בנין ובזה [לא] קנאם הלכך בתרא קנה הכל אבל אם היו הלבנים משלו או משל גר וכוון לקנותם לא קנה לא זה ולא זה ראשון לא קנה הקרקע כדפרישנא והשני נמי לא קנה דקי"ל היורד לתוך חורבת חבירו שלא ברשות ובנאה שיכול לומר עצי ואבני אני נוטל וא"כ יכול לומר הראשון עצי ואבני אני נוטל נמצא שלא הועילו דלתות השני כלום אם יטול הראשון עציו ואבניו הלכך אם קדם קמא ומסלק דלתות דבתרא ואוקי הוא דלתות מדיליה קנה ואי לא דינא הכי דשקיל קמא לבנים דידיה ובתרא דלתות. וארעא הוי הפקר כדמעיקרא ומאן דמחזיק בארעא זכה ע"כ והרא"ש כתב דלא משכחת ליה דקני שני אלא כשבנה הראשון בלבני הגר ע"י פועלים שהם לא כוונו לקנות ונמצא שנשארו הפקר עד שהעמיד השני דלתות וקנה הכל בהעמדתן אבל אם בנה הראשון בעצמו אם בנה בשלו ודאי לא יקנה השני הבנין שבנה הראשון אלא הראשון נוטל עציו ואבניו ואף אם בנה משל הגר הרי קנאם בהגבהת העצים והאבנים ולא נשאר אלא הקרקע ואותו הקרקע לא קנה השני בהעמדת הדלתות לפיכך לא משכחת לה אלא כשבנה הראשון על ידי פועלין כדפרישנא:

בדין מאן דפשח דיקלא כתב הטור שצריך שיהו מעשיו מוכיחים שמכוין לתקנה כתב הרמ"ה וה"ה נמי בלוקח דהוי דינא הכי אבל רבינו האי כתב דלוקח יקנה בכל ענין דלעולם איכא הוכחה דאדעתא למקני עבד דאי בפניו מסתמא כל זמן שעסוקים באותו ענין ודאי אדעתא למיקני עבד ואי שלא בפניו ואמר ליה לך חזק וקני מסתמא שליחותיה דמקנה עבד ואדעתא למקני עבד: