שלטי הגיבורים על בבא בתרא כד:

בדין עובד כוכבים שבא על ישראל בעקיפין ואנס ממנו שדה או בית ולא היה ביד האנס להרוג הישראל ומכר האנס אותו השדה לאחר דאיתא פרק הכונס דף נ"ח גבי מבריח ארי מנכסי חבירו ובמפרשי' איכא פלוגתא רש"י ז"ל פירש והביאו דבריו התוס' והרא"ש שם שישראל הקונה מן האנס צריך להחזירו לבעלים בחנם אפי' שהתה בידו כמה שנים דכיון דאין כאן סקריקון דהיינו אונס נפשות לא גמר הישראל להקנות לעובד כוכבים ואע"ג ששהתה בידו דעובד כוכבים הרבה שנים לא נתיאש בשביל כך אלא שלא היה לו שעה לכופו להחזיר הלכך אין מכירת העובד כוכבים מכירה כלל וכ"ה דעת הראב"ד ז"ל בהשגות פ"ק מהל' גזילה אמנם הר"ג ז"ל פסק בתשובה על אנס עובד כוכבים שאנס ביתו של ישראל ובא ישראל אחר ולקחו ממנו שלא יחזיר לבעלים בחנם וכן פסק ר"י דלא מבעיא במקום שאם לא קנאו ישראל לא היה חוזר לבעלים לעולם שהיה מוכרו או נותנו לעובד כוכבים אחר והיה אבוד מן הבעלים לגמרי דלא חשוב מבריח ארי כיון שמצילו מן ההפסד הוא כמו מקדים ברועים ובמקלות בשכר דאמר שנותן שכר עד כדי דמיהם ונפקא מינה לכשורא דחיותא או לטירחא יתירא אלא אפי' יודע בודאי שאם לא היה מהדר זה לקנות היה חוזר לבעלים בדמים הללו כל שעה שירצה דהשתא אין מצילו מן ההפסד אעפ"כ אין לדמותו כלל למבריח ארי ונוטל מה שההנהו דהיינו דשמין כמה אדם רוצה ליתן לעובד כוכבים כדי שיחזירנו לו וכך יתן ללוקח הלכך נראה דאפי' הוציא בו הלוקח יתר מכדי שויו לא יקבל מן הבעלים רק מה שההנהו ואם שופטים בארץ והיה אפשר להוציאו מיד העובד כוכבים ולא הוציא אז ודאי נתיאשו הבעלים וישאר ביד הלוקח ולא יתן לבעלים כלום וכן הוא מסקנת רוב הפוסקים:

כתב ריא"ז אם אין העדים מכירים אותו שהוא כלי שלו אע"ג שמסרו לו בעדים נאמן האומן עליו מתוך שיכול לומר החזרתיו לך שהמפקיד אצל חבירו בעדים א"צ להחזיר לו בעדים וזה הכלי שבידו אינו שלך נאמן לומר שלך הוא ולקוח הוא בידי כדברי מז"ה ולפי גירסת הספרים נ"ל שאם ראה הכלי ביד האומן אע"פ שאין העדים מכירין אותו אלא האומן מודה שהוא שלו אינו נאמן לומר לקוח הוא בידי הואיל ואומן הוא בכך הדבר ידוע שבאומנות בא לידו וכאילו יש עדים בכך ואין נאמן ע"י מתוך להכחיש הדבר הידוע כמב"ה בראיה: