שלטי הגיבורים על בבא בתרא י:

כתב ריא"ז ונראה בעיני שאם היה חבירו דר בעלייה ובא חבירו לעשות תחתיו חנות של נחתומין ושל צבעים יכול העליון לעכב עליו בעבור נזקי ממונו כ"ש בעבור נזקי גופו ורוב העשן מזיק לו וגם לבגדיו אבל מבשל התחתון בביתו כדרך שכל אדם מבשל בביתו:

דקדק הרשב"א מדתנן חנות שבחצר יכולין למחות בידו ולא קאמר ולא יעשה אדם חנות בחצר ש"מ שאפי' חנות שבחצר שנעשה ברשות אפ"ה יכולין למחות בידו ולומר סבורים היינו שיכולים אנו לקבל ועכשיו אין אנו יכולים לקבל וכ"כ מיי' שהגאונים הורו שאם החזיק ונעשה אומן או גרדי ולא מיחו בו שכניו שאין לנזק זה חזקה דהוי היזק קבוע כקוטרא ובה"כ וכתב הרמ"ה דוקא בעלי אומנות וכיוצא בהן שאין קצבה לנכנסין ויוצאין ואין קביעות לכניסתן ויציאתן אבל אי בעי לאוגרי לכמה אנשי דדיירי ביה לא מצי מעכבי אבל הוא עושה מלאכתו בביתו ואין בני החצר יכולים לעכב עליו ולומר אין אנו יכולין לישן מקול הפטיש ומקול הריחים וכן אין יכולים למחות בידו מללמוד תינוקות של בית רבן ואפי' הם רבים והה"נ לכל מילי דמצוה כגון לחלק צדקה או להתפלל בי'. ומיי' נתן למבוי שאינו מפולש דין חצר שכתב א' מבני המבוי שאינו מפולש מבקש ליעשו' רופא או גרדי בני המבוי מעכבים עליו:

לשון ריא"ז המלמד תינוקות של עובדי כוכבים יכולין בני חצר לעכב עליו כמו שמעכבים עליו בחנות:

כתבו התוס' לפחות מסך כ"ה ינוקי אין בני עיר יכולים לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד וכן כתבו הגהות מיי' וטור והרמב"ן כתבו דגם בפחות מסך זה כופין כתב מיי' היו יותר מכ"ה עד ארבעים מושיבים א' לסייעו בלמודם היו יותר על ארבעים מעמידים שנים והרא"ש כתב שעד ארבעים ירחיק במלמד א' בלי שום סיוע ומארבעים עד חמשים מושיבין אחד לסייע וכשהן חמשים מושיבין להם שנים: