שלטי הגיבורים על עבודה זרה ו.

לשון ריא"ז בפרק ד' מיתות עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה לנו ולא להם והרי הוא בכלל גזל שהוא גוזל ירושתנו ונראה בעיני שישראל המלמדו תורה הרי הוא עובר על ולפני עור ולא נאמר כל זה אלא בתורת משה ומצותיה שנצטוו בהן ישראל אבל נביאים וכתובים נראה בעיני שמותר ללמדו שרואה בהן נחמות האמורים לישראל ותשובות שראוי להאמין לאפיקורסין וע"י כן אפשר שישלים דרכו ולפי שראיתי מפריצי עמנו המלגלגים ובוזים דברי חכמים ומלמדים להם להלעיג על תורתנו באתי לבאר ענין המדרשים ומה היתה כוונת תורתנו בהם דע והבן כי המדרשים הן על ג' דרכים יש מהן שהן דרך גוזמא כמו שאמר בפרק גיד הנשה דברה תורה בלשון הבאי דברו נביאים בלשון הבאי דברו חכמים בלשון הבאי כענין ערים גדולות ובצורות בשמים וכן ותבקע הארץ לקולם וכיוצא בהן ויש מהן רבים כדברי רבה בר בר חנה בפרק המוכר את הספינה שהן דרך גוזמא שדרך בני אדם לדבר כן ויש מן המדרשים שהן על דרך מעשה נסים שמראה הקב"ה כחו ומראה להם מעשים נוראים ומתמיהים כמו שנאמר בדניאל וראיתי אני [לבדי] את המראה וכו' וכן יונה בן אמתי שבלעו הדג והקיאו ורבים כיוצא בהן וכאלה ימצאו רבים בדברי החכמים כמו שנאמר בפ' ח"ה על ר' בנאה שהיה מציין המערות וכל ענין האמור שם ועוד אמר שם שהיה מגושא אחד שהיה חוטט מערות המתים וכו' וכל אותן העניינים מעשה נסים כמו שהיו נעשין ונגלין לנביאים שאין כן לשאר בני אדם ויש מאלה רבים כמעשים של רבה ב"ב חנה שהן דברים מותמהים שהיה מראה לחסידיו המאמינים בו בלב שלם ויש מן המדרשים שכוונת חכמים בהם לדרוש המקרא בכל ענין שיכולין לדרוש וסמכו על מה שכתוב אחת דבר אלהים שתים זו שמענו וכן מה שכתוב הלא כה דברי כאש וגו' למדו מזה שמקרא אחד יוצא לכמה טעמים כמו שמבואר בפרק אחד דיני ממונות ואל תתמה על זה הלא תראה רוב פעמים אפי' הדיוט אחד מדבר דבריו מורכבין שיש להם שתי פנים וכ"ש דברי חכמה שנאמרו ברוח הקדש ועל דרך זה דורשין חכמים המקרא בכל ענין שיכולין לדורשו ואמרו אין מקרא יוצא מידי פשוטו שהוא העיקר וכל המדרש הנדרשים בו יש מהן שהוא עיקר קרוב לפשט ויש מהן שיש בו רמז כמעט הלא תראה מה שדרש אחד מן החכמים בפ"ק דתענית שאמר יעקב אבינו לא מת והשיב לו חכם אחד וכי בחנם הספידוהו הספדנים וחנטו החונטים וקברו הקוברים והשיב לו מקרא אני דורש כלומר גם אני יודע שמת אלא אני מתכוין לדרוש את המקרא בכל ענין שראוי לידרש ואם א"א להיות המדרש כמשמעו יש בו רמז שיש לומר לא מת כענין שאמרו צדיקים אפילו במיתתן הן חיים לפי ששמם וזכרם ומעשיהם קיימים לעולם וכזה תמצא בפרק במה מדליקין שהיה הדרשן דורש עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת וכו' והודיע לו שיש לך לפרש המדרש בענין הקרוב לו ובא אותו הכתוב ללמד שעתיד הבורא לחדש טובה גדולה בעולם וכיוצא בזה אומר שם גם מדרשים אחרים ועוד אמרו בתלמוד א"י בפ"ז דנזיר וכי המדרשות אמנה הם דרוש וקבל שכר הא לך הדבר מבואר שלא אמרו חכמים המדרשים על דרך אמונה ועיקר אלא להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים אולי יש בהן רמז והמלגלג על דבריהם עליו אמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ומתעתעים בנביאיו ובכמה מקומות נענשו על שהיו מלגלגים בדברי חכמים:

לשון ריא"ז ומשכירין להם בתים ובסוריא מוכרין להם בתים ומשכירין להם שדות אבל לא מוכרין ובחו"ל מוכרים אלו ואלו ובלבד שלא ימכור ביתו לג' עובדי כוכבים שעושה שכונת עובדי כוכבים בדירתו ולא ישכיר אדם ביתו לעובד כוכבים אלא להשתמש בו שאר תשמישין ולא לבית דירה מפני שמכניס עבודת כוכבים לביתו והתורה אמרה ולא תביא תועבה אל ביתך ובספר התרומה אומר שלא נאסר מן התורה אלא כשישראל עצמו דר שם אבל כשמשכירה לעובד כוכבים אסרוהו מד"ס לפיכך הקילו בזמן הזה להשכיר בתים לעובדי כוכבים בחו"ל אפילו לדירה ואע"פ שלפעמים מכניס עבודת כוכבים לתוכה: