שלטי הגיבורים על עבודה זרה ה:

גבי הרחק מעליה דרכך כתב ריא"ז ז"ל הקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הבא והם ספרי המינים שאדם נמשך בהם למינות ואלו הן ספרי אריסטוטלית ושאר הפילוסופים שהם כופרים בתורה ובמעשה בראשית ואומרים לית דין ולית דיין כמו שכתב הרמב"ם בספרו שדעת אריסטו שהשגחת ה' תכלה ותפסק בגלגל הירח ועוד שכל מה שתראה מענייני בני אדם המתחלפים חשב אריסטו שהם במקרה גמור ואין לך מינות גדולה מזו שהוא אומר לית דין ולית דיין ועוקר כל התורה כולה ועליו אמר דוד על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרוש. וכבר הזהירו חכמי תורתנו שלא לדרוש במעשה מרכבה אפילו ביחיד ולא לדרוש במעשה בראשית בב' ויש מגדולי חכמי תורתנו שלא היו רוצים ללמוד חכמה זו כל עיקר ואפילו מפי חכמים גדולים שהיו מקובלים בה קבלה הוגנת ואמרו ארבעה גדולי עולם נכנסו לפרדס ולא יצא מהם לשלום אלא ר"ע לבדו כמו שמבואר כל הענין במס' חגיגה וכ"ש דורות האחרונים שאינם מגיעי' לצפרנים של הראשונים ואין להם שום קבלה באלו החכמות ואינן יכולין ללמוד בהן אלא מן הספרים שחבר בהם אריסטו וחבריו שהן ספרי מינות ואפילו דבר טוב אסור ללמוד מן המינים שנאמר הרחק מעליה דרכך וכן מבואר במס' ע"ג בפ"א הלא תראה מה שאמר איוב הצדיק והחכמה מאין תמצא וגו' אלהים הבין דרכה וגו' ויאמר לאדם וגו' הנה באר לך שאין דעתו של אדם משגת לעמוד על עיקר החכמה ואולי יצא מדרך האמת וימשך למינות בדרך הפילוסופים ומוטב לו לפרוש מהם ולעסוק בתורה המלמדת יראת ה' וסור מרע וכן צוה עלינו רבן של נביאים ע"ה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ולא אמר להשכיל ולהתבונן בידיעת האלהים בדרך החכמה אלא להאמין היחוד ע"פ השמועה וע"פ הקבלה כמו שאנו מקובלין כל התורה והמצות וע"פ השמועה וע"פ הקבלה כענין שנאמר וצדיק באמונתו יחיה הוא שאמר הצדיק אז ראה ויספרה שספר לעצמו מעשה בראשית ענין היחוד וכן אמר שלמה ע"ה ראשית חכמה יראת ה' וראשית הוא עקרו של דבר והמובחר שבו כענין ראשית דגנך ראשית תבואתו וכן אמר בספר קהלת סוף דבר הכל נשמע וגו' הלא תראה כוונת תורת אלהינו בכל מקום לשבח ולהלל המתעסקים ללכת בדרכי המצות וחקים ולהגות בהם תמיד הוא שאמר הנביא אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו וגו' וידיעה הזאת היא שמירת התורה והמצות כאשר אמר הנביא הזה במקום אחר דן דין עני ואביון וכו' הלא היא הדעת אותי ועל חכמת התורה נאמר כי טוב סחרה מסחר כסף יקרה היא וגו' וכל אותו הענין כמו שאמר המשורר ע"ה משפטי ה' וגו' וכן אמר למדו היטב וגו' ולא צוה ללמוד בשאר חכמות וכן כתוב בתורה ועתה מה ה' וגו' וכיוצא בזה אמר הנביא הגיד לך אדם מה טוב וגו' הלא תראה ג' עמודי עולם נח איוב ודניאל שאמר עליהם יחזקאל הנביא המה בצדקתם יצילו את נפשם ולא אמר בחכמתם ואע"פ שהיה דניאל חכם מכל החכמים כמו שנאמר עליו זה הנביא החכם אתה מדניאל שעסק מאד בספרי החכמים כאשר צוה עליו המלך וביום צרתו צדקותיו עמדו לו ולא חכמתו כמו שנאמר וכוין פתיחן ליה וגו' ואומר אלהא די אנת פלח ליה וכן בתחלת ספרו וישם דניאל על לבו וגו' והיא שעמדה לו וגם על נח נאמר איש צדיק תמים וגם על איוב נאמר איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע שכל עקרן של כתובים אינו אלא לשבח דרכי היושר ותורת אלהינו ומצותיו וכן נאמר על אברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' וכשיתבונן אדם באלו הדברים יכיר וידע כי התועלת הגדולה המועלת לאדם היא עסק התורה והמצות וע"ז נאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכבר הארכתי בענין זה בקונטרס הראיות:

וגבי אסור מכירה להם במחובר לדעת רבינו אסור אא"כ קצץ אותו תחלה וכן הוא דעת רבינו ישעיה ולדעת מיי' מותר למכור על תנאי שיקוץ וכן הוא דעת הרא"ש ורמב"ן דה"ה בחו"ל דאסור גזירה אטו א"י ולא נראה להרא"ש הנה הטור הבין דברי מיי' דאיסור זה לא הוי אלא בא"י דוקא ופלא בעיני למה לא פירשו מיי' כדבריו ולולי הטור הנה במשמע מדבריו דסתם ותני דהאיסור הוא אף בחו"ל דמתני' נמי פ"ק דמס' ע"ז סתמא תנן ופנים יש כמו שכתב הר"ן גם מה שכתב הטור דהרא"ש ז"ל דחה דברי הרמב"ן אינו שם בחבורו. וגבי מכירת בתים כתב הטור ובחו"ל בין בתים בין שדות מותרין בין למכור בין להשכיר ובלבד שלא ימכור או ישכיר לשלשה עובדי כוכבים ביחד בשכונת היהודים אבל לא' או לב' יוכל למכור או להשכיר כמו שירצה ולא חיישינן שמא ימכור הוא או ישכיר לאחרים. נראה מדברי מיי' דההוא דאמרו ובלבד שלא יעשה שכונה לא קאי אלא אמשכיר בית בא"י דעלה קאי בחבורו וכן נראה שיטת ההלכה שם וכן בפירוש המשנה שלו הכי מוכח ולא בחו"ל ליכא נפקותא אפילו יעשה שכונה ואמנם הטור אסר בכל ענין ובאשר"י שלפנינו בדפוס כתוב בהם אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי מאיר והשבתי שהוא טעות סופר דבגמרא אמר הלכה כרבי יוסי ואולי כי בגירסתו הלכה כר"מ וקאי אמוכר בחו"ל ועלה קאמר ובלבד שלא יעשנה שכונה ומהכא נפקא ליה לטור דגם בח"ל אסור אם יעשנה שכונה וצ"ע. כתב הטור והאידנא נוהגין להשכיר אף לדירה כיון שאין נוהגין להכניס עבודת כוכבים בבתיהם ורבי' חיים הביא ראיה מדאמר בירושלמי הא במקום שאמרו למכור אף לבית דירה מותר למכור כגון בחו"ל והטעם כי בחו"ל מותר להשכיר משום דמן התורה אינו אסור להכניס עבודת כוכבים אלא בבית שישראל עצמו דר בה ומדברי סופרים אמרו אפילו בבית שאינו דר שם אסור וכשמוכר או השכירה לאחרים לא רצו לגזור: