שלטי הגיבורים על עבודה זרה ד

וגבי איסור מכירת בהמה גסה פרש"י דלא אסרינן אלא בבהמה טמאה בלבד שודאי למלאכה או בטהורה שפירש למלאכה אבל בטהורה סתם מותר שאנו תולין לומר שלשחיטה קונה אותה ועגלים קטנים שקונה אותם לגדלם אפי' בסתם אסורין דמסתמא אינו טורח בהם לגדלם אלא למלאכה ורבינו האי כתב שאין צד היתר אלא א"כ נראה בו שקונה אותו לשחיטה ומיי' כתב כשמוכר לטבח ודאי לשחיטה ומותר וכשמוכר לבעל אדמה ודאי למלאכה ואסור וכשם שאסור למכור לעובדי כוכבים כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובדי כוכבים והאידנא נהגו בכל היתר וכתב בעל התרומות ומ"מ צריך למצוא היתר היאך אנו מוכרים לעובדי כוכבים עגלים וסייחין וגם סוסים וחמורים הא תנן אין מוכרין להם דאע"ג דפסק תלמודא כר' יהודה בן בתירא דמתיר בסוס היינו מטעמא שעושה בו מלאכה שאין חייבין עליה חטאת דבימי החכמים היו מיוחדים הסוסים לרכיבה ולעופות כגון סוס דביואדין דפ' המצניע ואי משום אוכף דאסור שמא בטל אגב גררא אבל עכשיו רגילים לחרוש בהם ולמשוך בקרון ועוד דזמנין דמפרש העובד כוכבים בהדיא שקונהו למלאכה. יש לומר שעתה אין אנו בקיאין כ"כ בקלא דאיכא למיחש לשמעיה קליה וליכא למגזר משום נסיוני מהא טעמא שרינן אידא דספסר משום דלא ידעה קליה ומשום שאלה ושכירות ליכא למיחש דאין אנו רגילין עכשיו להשאיל לעובדי כוכבים ולא לקנות בהמה כדי להשכירה כי אם לצורך עצמו קונהו כך פירש ר"ת ור"י אומר דבימיהם היו הרבה יהודים ביחד והיו יכולים למכור זה לזה אבל עכשיו שאין אנו כי אם מעט במקום אחד איכא הפסד אם לא היינו מוכרים לאחרים וכי האי גוונא אמרינן לקמן גבי אין מוכרין כלי זיין לעובדי כוכבים משום דמגני עלייהו ופריך אי הכי אפי' חטי ושערי נמי לא ומשני אי הוה אפשר בלא הפסד הכי נמי דאסור אבל משום הפסד שרי ולזה הטעם אין להתיר רק כשקנאו ישראל לצורך עצמו ואחר כך נמלך למוכרו דהתם יפסיד אם לא ימכרנו אפי' לעובד כוכבים אבל מ"מ אסור לקנות בהמה כדי למוכרה: לשון ריא"ז מותר למכור סוס לעובד כוכבים בין זכר בין נקיבה וכן מותר למכור לעובד כוכבים פרה שרוב פרות לשחיטה הן ולא למלאכה ולא גזרו בהן משום שאלה ושכירות אבל השורים הזכרים רובן לחרישה וגזרו בהן חכמים אפילו כשהן קטנים כמו שביאר מז"ה: