שלטי הגיבורים על עבודה זרה לד

לדעת רבינו נצוק הוי חבור וכן פסק רש"י והרא"שור"ת פסק דנצוק לא הוי חבור והר"ם היה נוהג על פי גדולי הצרפתים דבהפסד מועט היה אוסר נצוק אבל לא בהפסד מרובה ונצוק בר נצוק לכ"ע שרי ועובד כוכבים המערה מן החבית לרש"י מה שנשאר בחבית הוא מותר והראב"ד אוסרו ודעת הרא"ש כרש"י והרשב"א כתב בשם הגאונים דנצוק לא חשיב חבור אלא במערה לתוך יין נסך גמור אבל המערה לתוך כלי של עובד כוכבים שלא הודח הנשאר בו מותר אפילו בשתייה והטור סי' קכ"ו אוסרו וכ' הרשב"א דחבית של יין שיש בו קיתון של מים ועירה ממנו לתוך צלוחית של עובד כוכבים אם יש במים שבחבית לבטל היין שבצלוחית מותר שלא יהא חמור מיין נסך שנתערב בחבית שאנו אומרים רואין היין הכשר כאילו אינו והאיסור מים רבין עליו ומבטלין אותו וכן הדין בגת שהיין יורד למטה ממנו לבור ונגע העובד כוכבים בקילוח היורד רואין קילוח היורד כאילו הוא בגת וסלק היין שבגת כאילו אינו וחרצנים וענבים וזגים שבגת מבטלים אותו: כתבו בעלי אסופות בשם הראב"ד ז"ל שהיה בהסכמה עם החכם רבי נתן על חבית המקלחת ונגע עובד כוכבים בקילוח למטה אף על פי שהנצוק חבור אינו אסור אפילו בשתייה דעירוב חשבינן ליה ולא מגע וקי"ל יין ביין מותר בהנאה חוץ מדמי יין נסך שבו הילכך אם היה בחבית קיתון מים והיה באותו קיתון כדי לבטל בו עיקר המגע של עובד כוכבים כל מה שבחבית מותר אפילו בשתייה מאי טעמא סלק את מינו כמי שאינו וקיתון של מים רבה עליו ומבטלו וכל שכן אם היתה מקלחת בכלי אסור או שיש שם מעט יין אסור אע"פ שדין החבית להיות נאסרת בשתיה בנצוק אם היתה בחבית קיתון של מים הכל מותר לפי שהקיתון רבה על מה שהיה תחילה בכלל איסור והתיר את החבית אבל מה שעירה לתוכו ודאי אסור ואם יאמר המשיב הלא אמרו חכמים נצוק חבור וכיון דחבור הוא נחשוב נגיעת עובד כוכבים שנגע בקלוח כאילו נוגע בכל החבית ותהא אסור אפילו בהנאה ואפי' היה הקיתון של מים לא הועיל לו כלום אינו כן שהרי ראינו במעשה דברזא דאמר רב פפא דאתי עד ברזא אסור ואידך הוי כנצוק שאם התחתון אסר את העליון מתורת חבור כ"ש שהעליון יאסר התחתון אלמא חבורו ערוב הוי ולא גוף מגע כדאמרינין והא דאקשינן פי' דשמעתא דאמר סוף סוף מכי מטי לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד דמטי לארעיתא דמנא אלמא נצוק חבור לאסור הכל בהנאה התם כת"ק דרשב"ג הוא דאמר יין ביין כולו אסור בהנאה אבל השתא דקי"ל כרשב"ג דסתם יינם אפילו ביין מותר בהנאה נצוק נמי אינו אסור בהנאה דערוב הוי ולא מגעו כדאמרינן ודוקא דנגע בקילוח בקטופי דההוא קלוח וילפינן לה ממעשה דגישתא ובר גישתא וכו' ואמרינן דטעמא דמלתא לא משום נצוק אלא משום דכוליה חמרא אגישתא וכיון דפסקיה שכשוכי כוליה ומתסר: עוד הסכימו אלו על הקאנוניש התחובים בחבית שתורת כלי אחד יש להם עם החבית שהם קבועים ויצא לנו מזה שאם נגע עובד כוכבים בקלוח היוצא מן הברזא הנקרא קאני"ן ונגע בקלוח המקלח לחוץ מאי דלהדי ברזא דהיינו קלוח ראשון שעומד בברזא נאסר מתורת נצוק ועל כל היין האחר שבתוך החבית הוי נצוק בר נצוק ומותר אפילו בשתי' כ"ש שמותר בהנאה ועוד יצא לנו מזה ממה שכ' הראב"ד ז"ל מן הקאנו"ן שאם החזיר העובד כוכבים השופתא למרזב והשופתא קצרה ואינה מגעת לחלל החבית בענין שאינו משכשך היין שבחבית אי נמי נגע העובד כוכבים בידו בפי המרזב אם יש בחבית קיתון של מים לבטל אותו מעט יין הרי כל מה שבחבית מותר בשתיה שהרי שני כלים הם: