שלטי הגיבורים על עבודה זרה לג.

וגבי עובד כוכבים המעביר חביות ממקו' למקום והישראל הודיעו שהוא מפליג והחביות סתומות כתב הרשב"א אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופת החבית ולהחזירה ואם היא של סיד ויש שיעור כדי שיפתחנה כולה ויסתמנה ותנגב אסור אבל אם אומר לו להפליג פחות מזה השיעור אפי' יש בו כדי שיעור שינקוב חור בחבית או במגופה ויסתמנה מותר דלא חיישינן לפתיחת הנקב וגם לא חיישינן לזיוף החותם אבל לפי מה שפסק ר"ת דסגי בחותם אחד וסתימת החבית הוי כחותם אפי' הודיעו שמפליג מותר כיון שהוא סתום וכן יראה מדברי הרא"ש ומ"מ עתה נוהגים להצריך ב' חותמו' ואין להקל: כתב הרשב"א הא דשרי בשיש דרך עקלתון דוקא כשהעובד כוכבים לבדו אבל אם אחד או ב' עמו אסור שאפשר לאחד מהם לשמור דרך עקלתון והאחד ליגע כתב הראב"ד דלא שרינן בחביות פתוחות לגמרי אלא בספינה או בחנות שאין רשות ליגע בחבית עצמו אבל במעביר חבית ממקום למקום לא לפי שאפשר לו לפשוט ידו וליגע בתוכה אם היא מלאה אסורה אפי' לא הניחו כלל ואם היא חסרה אם העלים עיניו אסור חיישינן שמא הורידה מעל כתפו ונגע בה ומשתמיט לומר הורדתיה מעט ור"י פי' אפילו פתוח לגמרי מותר והרמב"ן הכריע דודאי בפתוחה לגמרי אין להתיר כיון שהוא על כתפו ובקל יכול ליגע חיישינן דלמא נגע ולא ירא כלל דמשתמיט למימר להחזיק בחבית כוונתי שלא תפול אלא מיירי בסתומות בפקק של עץ וכיוצא בזה שדרך להעביר החביות דאע"פ שיכול לסלקה וליגע בו בלא זיוף כלל ירא וכן הוא מסקנת הרא"ש וכתב הרשב"א אפי' הודיעו שהוא מפליג אם החבית פקוקה והוא בזמן שיש הרבה עוברי דרכים כגון בין הגתות מותר שהוא ירא מעוברי דרכים וכתב הרשב"א בשם רש"י הא דאסרי' בהודיעו שהוא מפליג דוקא במקום שיש לחוש אבל מקום שאין לחוש שמא גנב ממנו כגון שרבים עוברים שם אפי' הן עובדי כוככים לא חיישינן:

לשון ריא"ז ומז"ה אומר שהחביות פתוחות אסורות ואם הפליג כדי שיוכל ליגע ואפי' שלא אמר לו הוי מזוג ושתה הואיל והן פתוחות לאלתר יכול להושיט ידו ולנסך ואין הפתוחות מותרות אלא אם הוא יושב ומשמר ואפי' יצא ונכנס אבל אם הפליג אע"פ שלא הודיעו אסור כמו שביאר בפסקיו וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שכל זמן שלא הודיע שהוא מפליג הרי הוא כיוצא ונכנס ואפילו מפליג יותר ממיל ולא הודיעו כל שעה מפחד העובד כוכבים שמא יבא עליו פתאום והרי הוא בחזקת משתמר עד שיודיעו שהוא מפליג כשיעור שיכול ליגע ביין החבית כל חבית לפי מה שהיא בין פתוחה בין סתומה בין של חרס בין של עץ ואינה אסורה עד שיודיע לעובד כוכבים הפלגתו כשיעור שצריך לשהות במגע וכך היא שטת התלמוד ובתלמוד א"י מפרש שאפי' אם הפליג יותר מד' מיל כל שעה מפחד העובד כוכבים ממנו וכל קוצים שרואה בדרכים סובר בני אדם הם וירא שמא יבא עליו פתאום הואיל ולא הודיעו. ונראה בעיני שאם היה ישן היהודי אינו דומה למודיעו שהוא מפליג שחושש העובד כוכבים שמא יקץ פתאום ויבא עליו כמבואר בקונטרס הראיות: