שלטי הגיבורים על עבודה זרה כט.

וגבי חבית מרותחה כתבו בעלי אסופות מעשה היה בעובד כוכבים שנכנס בבית והיה בבית כדי יין מלא ענבים דרוכים והיהודי הזהיר העובד כוכבים שלא יגע בכלי היין ואותו הכלי היה פקוק ומלא על כל גדותיו ועושה רתיחותיו מהענבים הדרוכים אשר היה בתוכו וכאשר היה היהודי מדבר עם העובד כוכבים בענינים אחרים שם העובד כוכבים ידו על שפת הכלי אשר בו היין וכאשר ראה היהודי שהעובד כוכבים נגע בשפת הכלי צעק וגער בעובד כוכבים מבוהל והביט את ידו אשר נגע בכלי היין ונגע אותו בבגדו למטה אבל למעלה מידו לא היה לחלוחית כלל ולא ידע אם היה מגע עובד כוכבים שלא בכונה כי זה העובד כוכבים לא שם את ידו בתוך היין: תשובה הנה שאלתם מה יהיה משפט כלי מלא על כל גדותיו ופקוק ועושה רתיחותיו נראה שהיין צף מלמעלה והיתה תסיסתו עם כל החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואעפ"כ התירוהו בשתייה שהרי לא נקרא יין עד שימשך והרי מעולם לא נמשך שאע"פ שהורק מכלי אל כלי הרי מעורבים בו החרצנים והזגים ושם נגע העובד כוכבים ואין נקרא המשכה בלא ברירת היין וגבי כל שבזב טמא ביין עושה יין נסך כתבו ב"א הלכה למעשה עובד כוכבים שרקק ביין של ישראל מותר דהכי מפורש בהלכות פסוקות אבל רוק אע"פ שטמא העובד כוכבים בזב לא מתסר דכי אמרינן דאשכחן טומאה בזב ברוקו לאו משום דרוק גופיה טמא ולדבריך דכל שבזב טמא בעובד כוכבים עושה יין נסך אי נגע רוק דעובד כוכבים בעלמא וכן בשר המת או מידי דמאיס מי אסרינן ליה והא לא גזרו רבנן אלא על מגעו וכי להוסיף יש והלא על השרץ דמאיס אי נפיל ביין אינו אוסרו דאמרינן דנותן טעם לפגם הוא כגון הני צרעין וזבובים דהוו שרץ העוף ומתכנשי בגויה לא אסרינן ליה הכי נמי רוקו דלית ביה איסורא אלא מאיסותא מ"מ הוי כזורק בגויה וקי"ל דזורק בגויה אינו עושה יין נסך דתנן נטל את החבית וכו' ומנא לן דזורק כרוקק דמי דתנן גבי שבת לא יעמוד אדם ברשותו וישתה ברשות היחיד וכו' וכן לא ירוק נמצא זורק כרוקק דמי:

וגבי מטהר יינו של עובד כוכבים ונותנה בעיר שכולה עובדי כוכבים דאסור עד שיהיה שם שומר ובספר התרומות התירו בחותם בתוך חותם והרא"ש אסר בפסקיו וכתב בתשובת שאלה כיון שנוהגים העובדי כוכבים שבארץ הזאת שלא לשתות מיין של ישראל שאומרים כמו שהן נזהרין ביין שלנו כך נזהרין אנחנו מיין שלהם היה נראה להתיר בחותם תוך חותם שהוא ירא לזייף שאם יזייף לא יוכל למוכרו לא ליהודים ולא לעובדי כוכבים אלא שאינו רוצה להקל לכתחילה ואם רוכלי ישראל רגילין לבא לעיר ואין לעיר חומה דלתים ובריח בענין שיכלו לבא שם בכל שעה שירצו חשיבא כאילו ישראל דר שם ושרי במפתח וחותם במה דברים אמורים כשהיין בבית העובד כוכבים בעליו אבל אם נתנו בבית שלאחר מותר במפתח וחותם והוא שלא יהא העובד כוכבים האחר כפוף תחת יד בעל היין [שאם יבא] ליגע בו אינו רשאי [למחות] הוה כאילו הוא ברשות בעל היין ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי דמי היין ואילו בא ישראל ליטלו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם אפי' בעיר שכולה עובדי כוכבי'. כתב ר"ת אע"פ שבעיר שכולה עובדי כוכבים ולא כתב לו התקבלתי אסור עד שיהא יושב ומשמר עובדי כוכבים שקונין יין מישראל וחותמין אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר שלא אמרו אלא במטהר יינו של עובד כוכבים שגדל בכרמיו שלא טרח בו כ"כ ולא הוציא עליו הוצאות ואינו חושש כל כך אם ירגיש הישראל שיזייף אבל כשמוליך יין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה וגם קונה אותו חש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף ויש עוד דעות רבות בענין המטהר יינו של עובד כוכבים וכאשר כתבתי היא שטת התוס' וכ"כ הרא"ש ז"ל: לשון ריא"ז ישראל שדרך יינו של עובד כוכבים ועשה אותו בטהרה ומניחו ברשותו של עובד כוכבים אם היה ביתו פתוח לרשות הרבים ויש מקצת ישראל דרים באותו העיר הרי זה מותר אע"פ שאין מפתח וחותם ביד ישראל כדברי המורה: ומז"ה אומר שלא התירו אלא במפתח וחותם שהוא ביד ישראל וכדברי המורה נ"ל עיקר אע"פ שאין מפתח וחותם ביד ישראל הואיל וביתו פתוח לרשות הרבים ויש ישראל דר באותה העיר הרי הוא כמו שהיה ישראל יושב ומשמר ויוצא ונכנס על העובד כוכבים שכל זמן שאין עובד כוכבים יודע אימתי יעבור היהודי עליו הרי הוא מפחד שמא יבא עליו פתאום ויראה אותו והוא נזהר מליגע כמבואר בקונט' הראיות ומז"ה אומר העובדי כוכבים הרגילין לקנות יין מישראל וחותמין החביות ומוליכין אותם ממקום למקום ומוכרין לישראל אסור הואיל והיין של עובדי כוכבים אין סומכין על החותם שהעובד כוכבים מזייף ועשה מה שרוצה ביינו ובספר התרומה אומר שר"ת מתירו והיה שותה ממנו הואיל וטרח העובד כוכבים לקנותו מישראל ולהוליכו בחותמו של ישראל למוכרו למקום היוקר ומשתדל העובד כוכבים לעשותו בכשרות אין חוששין שמא יזייף ומכאן אולי ראיה לישראל שעשה גבינות בכשרות וחתם אותם ואירע אח"כ שלא לקחם הישראל מיד העובד כוכבים והעובד כוכבים הוליך אותם עם החותם בעיר שיש בה ישראל למוכרם דשרי ליקח מהם וצריך עיון :