שלטי הגיבורים על עבודה זרה יז.

גבי סימני קרבי דגים כתב הטור וזהו סימנייהו שהראש האחד כד ועגול ובראשו השני חד ועגול כמו הביצה וכתב ר"ת שהוא סימן מובהק להתיר כל דג ובירושלמי משמע שאינו סימן מובהק וכן הוא מסקנת הרא"ש והא דאין נקחין ממי שאינו מומחה כשנימוחו היינו דוקא בסתם אבל אם אמר משל דג פלוני הם ואנו מכירין שהוא טהור או שאומר אני מלחתי' או שאמר אלו הדגים שקרבין אלו באים מהם נקחין מכל אדם אבל אם אמר של דג פלוני וטהור הוא לא מהניא והרשב"א כתב דאפי' הן שלמים וסימן טהרה ניכר בהם אין נקחין ממי שאינו מומחה אא"כ אומר של דג פלוני הטהור הוא או אלו דגים ואלו קרביהן והרא"ש כתב כסברא ראשונה. וכתב עוד הרשב"א עוברי דגים והם מקובצים הנמצאים בדגים מותרין ליקח מכל אדם שודאי מדג טהור הן שכל דג טמא משריץ ואינו מטיל ביצים ואיני יודע למה כתב כן אע"פ דפריך תלמודא על מלתא דרב האומר קרבי דגים ועובריהן אין נקחין אלא מן המומחה מהא דתניא דג טמא משרין טהור מטיל ביצים אלמא שאין עוברין לדג טמא ומשני סמי עוברין מדברי רב כי הם נקחין מכל אדם הא איכא שנוייא אחריני דמשני רבי זירא אידי ואידי מטיל ביצים אלא זה משריץ בחוץ וכיון דאיכא תרי שנויי נקטינן לחומרא: לשון ריא"ז עוברי דגים בודקין אותם בסימניהם וכסימני ביצים כך סימני עוברי דגים שהביצה הטהורה היא כודרת ומגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד ואם היו שני ראשיה חדין בידוע שהוא מעוף טמא וכן בעוברי דגים שנמוחו ואין נכרים סימניהם וכן קרבי דגים שאינן נכרים אינן נקחין אלא מן המומחה שהוא בקי ומכיר עוברי דגים וקרבי הדגים הטהורין ואם אינו מומחה אינו סומך עליו ובמקום שהן מוחזקין שאינן באים שם אלא מדגים טהורין מותר לקנות אותם מכל אדם וכן י"ל בטרית מקום שאין מוחזקין אותם אלא מדגים טהורין היא מותרת בלי סימן כמו שביאר מז"ה: וכל אלו של עובדי כוכבים איסורן מן התורה לפיכך הצריכו בהם חכמים סימן ואע"פ שיין העובדי כוכבים אינו אסור הואיל וראוי לינסך החמירו בו כשל תורה חמפ"ג והם חלתית מוריס פת וגבינה מותרין בחותם אחד שאפי' אם יחליפם העובד כוכבים אינם אסורין אלא מדברי סופרים ולפיכך לא חשו בהם חכמים לזיוף והרי הן דומין לחומץ וליין מבושל שאינן ראויין לינסך ווהם מותרין בחותם אחד כמו שביארנו למעלה ומז"ה אומר שאין צריך חותם בתוך חותם אלא היין בלבד וכבר ביארתי בקונטרס הראיות שכל אלו חוששין בהם לאיסור תורה וצריכין חותם בתוך חותם ואפילו אין החותם כ"כ חשיב שרי בגבינה וכן נמצא בשם ר"י ומביא דבריו ספר הכל בו סימן ק"א וז"ל מ"מ כתב הר"י דמניחין אותה בחותם כל דהו בבית עובד כוכבים דלא טרח ומזייף וכן בסמ"ק סי' רס"ג ואם שכח החותם בבית עובד כוכבים כתב סמ"ג לאוין ואיתא נמי בתשובות שסביב המיי' בספר קדושה סימן א' ובמרדכי פ' אין מעמידין ובשערי מדורא בשם ר"י שהיה מעשה שעשו הרבה גבינות בבית עובד כוכבים והניחום וחתמום בדפוס של עץ והניחו הדפוס בבית העובד כוכבים ויראו שמא זייף העובד כוכבים וחתם אחרים כמו כן באותו דפוס והתירם ר"י מכמה טעמים והביא ראיה מעורות שנותנים לעבדן לס"ת מסמנין וכו' דעובד כוכבים מרתת פן ירגיש הישראל או מפני שיהיו לו הגבינות האחרות שעשה הוא לחים מהראשונים והרשב"א כתב גבינה שנמצאת ביד עובד כוכבים והיא חתומה בדפוס חותם או כשר מי סמכינן עלה או לא דחיישינן דלמא נפל דפוס מיד ישראל ומצאו עובד כוכבים וחתם בו דיש לאסור ואין שומעין למי שמתיר ואפי' לסמוך על מקצת בני אדם שעושין אותם והם ישראלים אנו חוששים לפי שאינן נזהרין בהן כהוגן והרבה מהן שאכילת גבינה של עובדי כוכבים קילא בעיניהם כ"ש שלא לסמוך בהן על החתימות הנמצאות ביד עובדי כוכבים וכמה פעמים גונבים את הדפוסים מתחת מראשותיהן של ישראל הישנים בבתיהם וכמה מהם נאבדים ואנו מצאנו הנה כמה פעמים ועל כולן שומר נפשו ירחק מהם מיהו צ"ע אם יש חילוק בין גבינה הנמצאת ביד עובד כוכבים ולא ידוע מעולם לנו ששום ישראל עשה אותה בכשרות בבית אותו עובד כוכבים להיכא שידוע לנו שישראל חד עשה גבינות בכשירות בבית אותו עובד כוכבים אלא שלא לקחם בידו לאיזו סבה ונשארו אצל העובד כוכבים והעובד כוכבים מוכרן: