שבות יעקב חלק ג נג

יעקב בי רב ס"ס מ"ז שכתב וז"ל מפני שראיתי פוסק אחד מחמיר אפילו בדבר שאינו מעלה ומוריד אם יש שם שנוי והוא שבגט אחד הי' חתימת עד אחד פלוני בן פלוני עד והאחד חתם פלוני בר פלוני עד והמשיב השיב שהגט כשר אבל אם הי' בפניו היה מצריכו לכתוב גט אחר עכ"ל ר"י בי רב הרי מבואר מדבריו להדיא שהמחמיר החמיר בדבר שאינו מעלה ומוריד ולא חשיב שינוי רק שהחמיר חומרא בעלמא ודעתו נוטה להקל שא"צ לכתוב גט אחר ולע"ד תקנתו קלקלתך דמה שתיקן ועשה מרי"ש נו"ן אחר שכבר נכתב ונחתם הגט לא יפה עשית אף שמצאתי בת"ה סימן תק"ה שהאריך ומסיק וז"ל הואיל וכתוב כהלכתא אם אירע פסול בתיבת בן או בתיבת שם אביו לאו קפידא הוא הואיל וכשר גמור הוא בפלוני עד לחודא דא נמצא בן פלוני שלא לצורך נכתב אין חסרון ושינוי פוסל בו עכ"ל ע"ש דבריו באריכות מ"מ הא בד"מ סימן ק"ל מקשה רמ"א שם דברי הת"ה אהדדי ולכן מסיק בש"ע סעיף י"א וז"ל אם כתב יוסף עד כשר א"כ בן יעקב לא צריך למכתב ואם טעה או שינה בו אין לפסול וכמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח וכיוצא בזה ואין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק ובמקום עיגון עכ"ל הרי להדיא מבואר מדבריו דהיכא דליכא עיגון ולא בשעת הדחק אין להקל אם אפשר בגט אחר ובפרט בשינוי כזה שהוא שינוי שאינו חוזר לברייתו כיון שמסתמא משך הרגל של רי"ש גדולה כמו בי"ת וכשמלא הרי"ש בדיו הוי כמו נפל טפת דיו על אות אחד ושכבר נכתב ונחתם הגט ואם עשה אח"כ קו אמצעית הוי כמו מתקן הגט אחר שנכתב ונחתם והסכמת כל האחרונים דאין להכשיר לתקן הגט כזה אחר החתימה אא"כ במקום עיגון ושעת הדחק וא"כ היכא שהגט עדיין ביד השליח כיון שהשינוי הוא גדול שראש של הנו"ן יהיה גדול ועב כמו אות בי"ת אפשר לסדר גט אחר ואין כאן זילותא של הרב ובית דינו כי יכולין לתלות שנפסל ביד השליח וכה"ג משא"כ אם כבר שלח הגט למקום אחר אז הוי כשעת הדחק כי יש לחוש לזילותא דרב ובית דינו כי הרב הגון הוא ויש לחוש על יקרה דרב והרבו חשו חכמים לזה ולא מהדרינן עובדא וכדמצינו בש"ס כה"ג כמה פעמים כנ"ל הק' יעקב: שאלה קלא מרב א' על דבר המגרוש' שאמרה תחלה ששם אבי' הוא אברהם הלוי וכן אמר המגרש ועכשיו חוזרת ואומרת ששמעה מאמה בקטנותה שאבי' נתברך בשם אחר בשעת חליו והוא מכחישה שאל השואל מה דינו. תשובה הנה בודאי קודם שנעשה המעשה אם אפשר לברר הדבר בקל לעמוד על החקירה ע"י הבי דואר צריכן אנו לברר וכמ"ש בספרי מנחת יעקב כלל נ"ט ס"ק ח' מסוגי' הש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים יע"ש ובקונטרס הספיקות שלי שנדפס סוף שאלות ותשובות שלי ח"ב ס' ס"ק מ"ה יע"ש אבל אם א"א לברור בקלות אזי נ"ל פשוט מכמה טעמים דאין לחוש לדבריה כיון שהגידה כבר סתמא שוב אינה נאמנת כי כמה ראיות צריך הש"ס דכתובות דף כ"ב להביא דאמרינן הפה שאסור הוא הפה שהתיר יע"ש ברש"י ובתוס' דהיינו מטעם מגו אף שסותרת דבריה ראשוני' ודוקא תוך כדי דיבור אבל לאחר כדי דבור שאין אומרין מגו למפרע לסתור דברי הראשונים וכן מבואר בכללי מגו שלי דין י"ח יע"ש ועוד דעיקר העדות שאמרה בשם אמה ששמעה כן בקטנותה ואין זה מעדות והדברי' שנאמני' לומר בגדלותן מה ששמעו וראו בקטנותן כדאי' בכתובות דף כ"ח ע"א ובטח"מ סי' ל"ו יע"ש ובר מן כל דין מבואר בא"ה סי' קכ"ט סעי' ט' בש"ע דאם לא הזכיר שם אבי האשה בגט כשר וכ"ש היכא שהזכיר שם האחד ובפרטות שכותבין במדינות אלו וכל שום וחניכה ועוד דאפש' להשוות דברי שניהם שלא יהא מוכחשים כלל שאפשר שאביה הי' נקרא אברם ואח"כ מחמת חליו ברכו שלא יקרא עוד אברם רק אברהם יהי' שמו וכה"ג מבואר בח"מ בש"ע סי' א' כל היכי שאנו יכולין לכוון דברי העד כדי שלא יהא עדותו מוכחשת יש לנו לכוון דבריו וכתב הסמ"ע שם אפי' בביאור משמעו' הרחוקה ע"ש ועל צד היותר טוב נ"ל כיון שניכר מתוך שאלותיו שיש לבעל ממון ולא יפטור אותה בחנם ליתן לה דבר בכתובתה בכן יאיים עליהם שישכר שליח מיוחד למקום האשה לחקור הדבר עם מי הוא האמת ומי שישקר יתן הוצא' השליח מכיסו ואזי בודאי יבא על אמיתת הדבר כנ"ל הקטן יעקב. שאלה קלב אחד שמרוצה ליתן גט לאשתו גם היא רוצה בכך אך שאינו רוצה לקבל הגט ממנו מפני בושה רק ע"י שליח אי שפיר דמי לעשות כן כיון ששניהם בעיר אחת מה דינו. תשובה הנה נמנתי כמה פעמים עם רבותי וחבירי נוחי נפש ז"ל ואשר עודנו בחיים לאי"ט ולא ראיתי לסדר הגט ע"י שליח בעיר אחת וטעם הדבר מבואר בש"ס דגיטין דף ס"ד גבי בעל אומר לגירושין או לפקדון ע"ש בהרא"ש והטור סימן קמ"ח כתבו ע"כ טוב ליזהר שלא ליתן גט ע"י שליח כשאיש ואשה בעיר אחת וכ"פ בש"ע א"ה סי' קמ"ט ואין חילוק בין שליח להולכה או לקבלה וכ"כ הב"י בספר בדק הבית בשם כמה פוסקים וכ"כ הגהות סמ"ק אכן רמ"א סיים בהג"ה שם מיהו אם ההרשאה ביד שליח אין חילוק בין אם בעל בעיר או לא מהר"מ פד"ואה סי' ג' עכ"ל הג"ה וכ"כ בחלקת מחוקק וב"ש תחלת סדר גט שני אבל תמה תמה אקרא דהרי מקור דין זה מטור שכתב טוב ליזהר והטור עצמו בסי' קמ"א פסק בהורגל כל עולם לכתוב הרשאה ואפ"ה כתוב דטוב ליזהר וכו' וכה"ג מצאתי ראיתי בתשובת תומת ישרים שם בהרבה מקומות פסק שצריכן הרשא' בנותן גט ע"י שליח ע"ש בתחלת הרשב"א סי' ב' וג' וד' יע"ש ואפ"ה בסי' קמ"ד פסק להדיא דאין ליתן לכתחלה ע"י שליח אא"כ אינם בעיר אחת וכ"כ שם באורחת חיים וכן נ"ל עיקר גם דעת רמ"א בהג"ה שכתב דאין חילוק אם בעלה בעיר או לא י"ל דכוונתו דוקא דעבד קאמר אם כבר נתנו ע"י שליח והם בעיר אחד דכשר כיון שיש בידו הרשאה אבל מ"מ לכתחלה יש ליזהר אף שבמוצא הדין ועיקר מטרין של הג"ה זו הוא מתשובת מהר"מ פ"דואה משמע דאפילו לכתחלה אין קפידא משום דהתם יש עוד צדדי' להקל כמבואר שם בתשובה שלא הוצרכו לשליח כלל רק משום קפידא ספק קטנה או גדולה יע"ש אבל מ"מ לכתחלה אין להקל נגד משמעות הטור ותומת ישרים ואורחת חיים ותמה אני על סדרי גיטין והאחרוני' שלא הרגישו בכל זה וכן ראיתי נוהגין ואין לשנות שוב הגיע לידי ספר חדש דשמו מכת' אלי' הנדפס בקונשטאנטינא דף פ"ה ע"ב שער וי"ו סי' יו"ד פסק ג"כ הכי וכן עיקר נ"ל הק' יעקב: שאלה קלג מעשה הנעשה פה מיץ בשנת תפ"ז בכהן אחד שהיה תפוס בבית אסורים ויצא דינו שיוליכו לעבודת המלך לכרכי הים שקורין גאלער והתרצה את עצמו ליתן גט לאשתו על תנאי שאם יבא תוך ששה שנים מהיום שלא יהא גט ותהא מותרת לחזור להיות עמו כבראשונה בכן סדרתי הגט ע"פ סדרי גיטין וכדאי' בב"ש בסדר שלו ל"ו ול"ט ובשעת נתינת הגט אמר בז"הל הריני נותן לך זה ע"מ שאם אהי' פטור מהגאלע ואבא לפני ב"ד שיהי' במקום מורה הוראה באותן הימים פה ק"ק מיץ דהיינו תוך ששה שנים מהיום יום ג' תשרי תפ"ח ל' אזי לא יהא גט ואם לא אבא לזמן הנזכר לפני ב"ד הנ"ל בק"ק מיץ אפי' ע"י אונס דלא שכיח כלל אזי הרי זה גיטך והתקבלי גיטך ובו תהי' מגורשת ממני מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם ואם אהיה פטור מהגאלע ואבא לפני ב"ד הנ"ל בק"ק מי"ץ לזמן הנזכר או לא יהי' גט כלל והיא אשתו כבראשונה והניח לפול הגט בידה ואחר שסידר הגט חתכתי הגט כדינו בכן אם לא יבא הבעל תוך ששה שנים מהיום לפני ב"ד מורה הוראה דק"ק מיץ שנשלם ד' תשרי תצ"ד ל' הבעל שמואל המכונה זנוויל בן יצחק הכהן ואשתו שמה רעכל בת יוסף אזי היא מותרת לכל אדם ולא תנשא לכהן: ועתה אעתיק נוסח סדר גיטין שלא נמצא בסדרי אחרונים סדר גט ד' משליח ראשון לשליח שני: א יש לדקדק בשליח שני אם הוא כשר כמו שליח ראשון (ב) הרב שואל לשליח מה אתה רוצה ויאמר אני פ' ב"פ שליח מפ' פ"ב ליתן גט לאשתו פ' ב"פ או למנות שליח אחר אפי' עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס ויש עמו גט והרשאה קיימה ואני רוצה לעשות שליח פ' ב"פ ולהביא גט לאשתו פ' ב"פ בחריקאי (ג) ושאל לשליח שני אתה פ' ב"פ אתה רוצה להיות שליח לאשה להביא גיטה יאמר בנפש חפיצה אני רוצה להיות שליח (ד) אח"כ יש לעיין בהרשאה אם נכתב' ונחתמת כראוי ואם יש עליה הנפק ועיינן בה היטב אם נכתב ונחתם כדינו ויקרא ההרשאה לעין כל גם ההנפק: (ה) אם אין מכירין ההרשאה וההנפק החתימות מ"מ יכולין ליתן להשליח (ו) אח"כ יש לעיין בגט אם נכתב ונחתם כהלכתו ויקח אותו (ז) אח"כ יאמר הרב לשלוחים שישיבו על מה שישאל אותו רק פעם אחת הן ופעם אחת לאו (ח) שאל הרב את השליח ראשון אם לא קבע לו הבעל פ' ב"פ זמן שבתוך אותו זמן ימנה שליח אחר או יתן הגט לאשה אבל לאחר זמן לא ימנה שליח אחר או יתן גט לאשה או אם לא התנה שום תנאי ויאמר לא (ט) ישאל אותו אם לא שמע שמת הבעל ויאמר לא וכשהבעל הי' חולה יש לשאול אם לא שמע שהי' גוסס ויאמר לא. (י) ישאל אם בא אליו הבעל כבר או שלח אליו שליח לבטל את הגט או את השליחות שלא בפניו ויאמר לא (יא) ישאל אם עשה שליחות זו או התמנות שליח אחד על תנאי או באונ' או מכח נדר או שבוע' או אם מסר מודע' על השליחות או על התמנותו שליח אחר יאמר לא עשיתי השליחות ולא התמנות שליח אחר על תנאי ובלא אונס ולא מכח נדר או שבוע' ולא מסרתי מודעה לא על השליחות או על התמנות השליח אחר רק אני עושה הכל ברצוני הטוב ואם באולי עשיתי ושכחתי הרי אני מבטל בפניכם ומקבל אני בחרם ובשבועה שלא לבטל את השליחות (יב) ישאל עוד לשליח באת הנה למנות שליח בחריקאך ויאמר הן באתי בשביל כך ואח"כ יאמר מ"ש בסדר גט ג' מסי' למ"ד עד סי' מ"א (יג) אמר השליח ראשון לשליח שני אתה פ' ב"פ הבעל פ"ב מינה אותי בפני עדים לשליח להוליך גט לאשתו פ' ב"פ ונתן לי רשות לעשות שליח בחריקא ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים אפילו בלא אונס כמוזכר בהרשאה (ובגט מומר כותבין ולרווחא דמילתא וכו') וע"פ הרשאה הזאת אני ממנה אותך בפני עדים אתה פ' ב"פ בחריקאי להוליך גט זה לאשה פ' ב"פ ותן אותה לידה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח בחריקאך ושליח שליח אפילו עד תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונס תהא מגורשת בו מבעלה פ' ב"פ ותהא מותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם. שאלה קלד באחד מבני הכפרים שילדה אחת כמו שנה אחר חתנותה מת בעלה והניח אח אחד רווק אשר היא זקוקה לו ואותו אח רגל הימנית הוא עקום מעוקם עד ארכבותיו למעלה דהיינו זה איזה שנים ואינו מהלך על אותו רגל