שבות יעקב חלק ג מח

רק בפלפולא דש"ס אבל לפי המסקנא דרבא משמע אליבא דהלכתא דלא אמרינן אשה בודקת ומזנה ועוד דהתוס' כתבו כן אליבא דר"ג אבל ר' יהושיע ס"ל דלא אמרינן כן ואולי יש לתרץ בזה דברי ב"ש כיון דהלכתא כר"ג ועי"ל בדוחק אע"ג דכנגד נשואה אשה זונה לא חשובה בודקת מ"מ נגד שבויה חשובה בודקת מ"מ קשה מנ"ל לומר כן כי בלא"ה אין לדמות שבויה לזונה דשאני שבויה דרוב פסולין אצלה והם פרוצים וחבושה אצלם הוי כנבעלה לפסול לה ובודאי חילוק זה מבואר להדיא בש"ס דכתובת דף י"ג ע"ב בתשובת ר' יהושיע לר"ג יע"ש (ולמה תפס הב"ש חילוק אחר שהוא נגד הסוגי') ומה"ט אפי' בדיעבד בשבויה תצא מן הכהן אע"ג דלענין עדו' שבויה הקילו חכמים אין לך אלא מה שאמרו חז"ל משא"כ בפנויה כיון דקי"ל כר"ג בזה רק שאת' לא תעבד עובדא עד דאיכא תרי רובא ובדיעבד אם נשאת לא תצא כהסכמת כל הפוסקים פשיטא שאין לפוסלה לכהונה בחד רובא אם אומרת לכשר נבעלתי ושומעין להקל בספיקא דרבנן בפלוגת' דרבוותא בפרט בהני כהני בזמנינו כנ"ל הק' יעקב: שאלה קכא ממחותני הרב המופלא מהר"ר שמשון אב"ד במדינות דיסל דארף וז"ל מדינה שקבלו עליהם אותו לאב"ד והוא אצלם יותר מעשרים שנה וגם הסביבות בני כפרים הסמוכים אף שאינם שייכים למדינה זו קיימו וקיבלו עליהם לרב הנ"ל בהתרת קידושין וכל מילי השייכים להרב לדון ולשפוט עליהם ואירע מקרה שאחד ממדינה הסמוכה למדינה זאת שהיא יושבת תחת אב"ד אחר והי' שם אלמן אחד עשיר ואצלו משרתת אחד מבני הכפרים היושבים תחת רבנות שלי ולפי דבריה פתה אותה הבע"הב ובא עליה לשם קדושין ויהי כשנתעברה הימנו אמר לה שתלך לבית אביה וקבע זמן לבא שמה לכתוב התנאים ויהי כאשר הלכה היא אל בית אביה והיתה באמנה הוא פנה עורף והלך למדינה זו ושדך עצמו עם בתולה אחרת ובגד במפותתו וכאשר שמע כן אבי המשרתת הלך אל אב"ד מקום שהאלמן דר ותבע אותו לדין והאלמן כפר הכל שלא בא אליה וכן יצא הפסק מאב"ד שהאלמן ישבע שכדבריו כן הוא ובקש אבי המשרתת זמן ב"ד אולי יברר הדבר ועם הפסק הנ"ל בא אבי המשרתת לפני וספר לי המאורע והרא' לי פסק דינו ובקש מאתי כשיבא אבי המשודכת אלי בשביל התרת קדושין לבתו שתנשא לאלמן הנ"ל לא אתן שום התרה עד שיקיים הפסק שיש לו עליו אולי קודם שבועה יודה או יברר או ינשא את מפותתו והרכנתי לו את ראשי לדבריו כי נכון הוא ויום או יומים אחר זה בא לוי אלי עבור התרת קידושין לבתו המשודכת עם האלמן הנ"ל והי' באותו פעם ג"כ פרנסי ומנהיגי מדינה ויצא מאתנו לא די שלא יתנו לו התרת קדושין אלא שגזרנו עליו בחרם שלא יניח לקדש בתו ולהכניסה לחופה עד שיקיים הפס' של אבי המשרתת ויהי כאשר ראה שכלתה אליו הרעה זו לא השגיח בכל זה והלך לביתו והכין עצמו לנשואין בתו ולקח עצמו עשרה אנשים וגם ראובן האלמן ומלמד אחד לסדר לו קידושין ויהי כאשר נשמע הדבר לנו שלחנו אצלם ציר מיוחד התראה בחרם ובקנס שלא יעשה נישואין והוא עבר על כולם ועשה הנשואין כרצונו בכן החרים הרב בחרם הגדול עם הסכמה פ"ו מדינה והחרימו עליהם בעונשם הקשה מאוד למגדר מילתא עד שיבאו ויקבלו דינם ונשאלתי אי שפיר עבדו ע"פ שורת הדין. תשובה גרסינן בגמרא דקידושין דף ו' ע"א אמר ר' יהודא אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהי' לו עסק עמהן ופרש"י שם שלא יהיה דיין בדבר שמא יתיר איסור ערוה יע"ש ונראה פשוט דלאו דוקא קאמר אם יהי' בדבר דיין לדון על הגיטין או הקדושין אם הם כהוגן או לא רק הכוונה היה שלא יסדר קידושין וגיטין לכתחלה אם לא שהוא מומחה לרבים שיודע בטיב גיטין וקדושין וזה נכלל ג"כ בכלל דיין על גיטין וקדושין ולהכי נקט הש"ס מלשון לא יהי' לו עסק לשון עסק משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין יהי' הדיין או המסדר וכן משמע בתשובת מהרי"ו סימן פ"ה על סדור גיטין וחליצות שלא יסדר מי שאינו יודע בטיב של אלו ומעתיק ל' הש"ס דקידושין אלא שלא נשאל שם על קידושין כמו שאכתוב (והארכתי קצת בזה לפי שכנגדי הגאון מהר"ר יחזקאל חלוק עלי בתשובתו הרמה שאעתיק בסמוך ומפקפק ע"ז לכן הארכתי) וכן משמע בתוס' שם בקידושין דף ו' ע"א ד"ה אפילו לא שמיע ליה פי' אדם שנתמנה אגיטין וקדושין עכ"ל וכן הוא בש"ס דגיטין דף ה' ע"ב בר הדיא בעי לאתוי גיטא אתי' לקמי' דרב אחא דהוי ממונה אגיטא פרש"י ממונה אגיטין דקי"ל כל שאינו יודע בטיב גיטין לא יהי' לו עסק עמהן והוי ממנו גברא רבה לאורויי היכי נעבדו עכ"ל וכן מבואר בש"ע בי"ד סימן רמ"ב סעי' י"ד בהג"ה דאין ליתן גיטין וחליצות אלא שהוא מומחה לרבים ומה"ט נתפשט המנהג בכל גלילות ישראל לקבל עליהם רב ומורה ושאין ליתן קידושין וגיטי וחליצות בלתי ידיעת הרב שהומחו עליהם עכ"ל אע"פ ששם בש"ע לא הוזכר גיטין וחליצות צ"ל דה"ה לקידושין ושאר דברים גדולים (אף שמוסר גט או קדושין לפני עדים צריך שידעו המה בטיבן) רק שבהגהו' ש"ע הם לקוחים מלשון תשובת מהרי"ו סימן פ"ה ושם לא נשאל רק על א' שסידר גיטין וחליצות בלתי הרמנות הרב יע"ש לכן לא כתב רק המעשה שנשאל עלין והי"ה לשא' דברי' גדולים אין לך אלא שופט שבימיך כדכתי' כל דבר הגדול יביאון וגו' אע"ג דמשמ' שם בש"ע דאם הוא מוסמך למורינו מות' לסדר גיטין וחליצות וה"ה לקדושין בלי התרה זו לא נאמר אלא בזמנים הקודמין שלא היו מסמיכין אלא הראוי לכך משא"כ בדורות הללו שסומכין אע"פ שאינו הגונים לפעמים מחמת יראה ונשיאות פנים של אלמי ותקיפי ארץ ושוחד ממון מסמיכין אע"פ שאינם הגונים ואינו ת"ח כלל ולאו כל אדם מקדש השם בזה ולהציל עצמו מחבר רע (כמו שקרה לי ברוך השם) כי אין כח בידינו להעמיד הדת על תלה בזה וכיוצא בו וכ"כ בספר ערך לחם של מהר"י קשטרו בי"ד סימן רמ"ב וז"ל ואני ראיתי מהסמוכין דלא הוי ידעו צורתא דשמעתתא והרבה נתווכחתי עם חכמי אשכנזים על מה זה עכ"ל לכן תקנ' קבוע תקנו שלא ליתן קידושין בלתי התרת הרב שהומחו עליהם אע"פ דגם לפעמי' נמצא איזה רבנים שנתמנה בשביל ממון או קורבה וכל רוח אין בקרבם מ"מ הוא דבר דלא שכיח ולא ד"ת במתים ונפלים שלא נפתחו עיניהם כלל הקב"ה יפרע ממעמידיהם גם בתשובת צ"צ בסי' מ' כתב וז"ל ולא מקרי הוראת חכם אלא כרב נחמן ורב שילא בדורו שכראוי המה לסמוך עליהם ועל הוראתם אבל זה לא שאל אלא ללמדן היודע ספר אבל לא נהירין ליה שבילי דהורא' אע"פ שהוא מוסמך מה זו סמיכ' הכל יודעין שאין דינם אלו מסורין לכל כשאר דיני אסו' והיתר בשר וחלב עכ"ל ובודאי לא בחנם הורגלו בדורות הללו שאין מסדרין קידושין בלתי התרת הרב כי יש לחוש להרבה מכשולים שיבא לקדש ח"ו איסור ערוה ואיסור שניה כאשר קרה בזמנינו כמו זה שלשים שנה במדינת אלו שסידר מורה רעה אחד קידושין לאיסור שניה אשת אחי אם וכה"ג יש לחוש שיתנו קדושין למעוברת ומניקת חבירו ובלתי הבחנת ג' חדשים וכהן לגרושה וחלוצה ולא לחנם אמרי' בש"ס דקדושין דף י"ג וקשין לעולם מדור המבול לכן יפה עשה האב"ד עם פ"ו מדינה על זה כיון שהתרו בו בחרם שלא יעשה הנשואין לבתו בלי כתב התרה ועבר בשאט נפש על התראתם ולא השגיח בכל דבריהם אין לך סרבן ואפקרותא גדול מזה לעבור על החרם ודברי חכמים בנחש נשמעין ואיתא בח"מ סי' י"א סעי' א' בהג"ה מי שאומר שאינו חש לדברי הב"ד או חכם מנדין אותו הואיל ואמר שלא בא מחמת גזירתו יע"ש ושם בסי' י"ט כתב ואם אינו לקבל עליו את הדין מנדין אותו מיד ובסי' כ"ז סעי' ב' ואם רצו הדיינים להכותו מכות מרדות מכין ועונשין וכו' כגון שהיו העם מבעטין בכבוד התורה והדיינים הואיל ופקרו העם בדבר צריכן לחזוק ולענש כפי מה שיראה להם וכ"ש זה שעבר על גזירת הרב וחרמו בצירוף טובי העיר והמדינה ראוי לנדותו ולהחרימו ויש רשות בידם להחמיר עליו וכדאי' בי"ד סי' של"ד סעי' ו' בהג"ה וסעי' י' בש"ע לגזור עליו שלא יתפלל ולא ימול בניו ולהוציאם מבית הספר בפרט בדורות הללו שנתמעט כבוד התורה ונתגבר החוצפא ומורדם ברבם ואיש הישר בעיניו יעשה ובר מן כל דין הגוף הדבר הוא למגדר מילתא שלא יהא בנות ישראל מופקרי' לזנות ובמקום מצוה להיו' שותה בעציצו ומצוה לכנוס את מפותתו כדאי' בא"ע ס"ס קע"ו בודאי שכרם הרבה מאוד לעשות גדר ומשמרת למשמר' הכזונה יעשה את אחותינו ויש רשות ביד ב"ד לעכב הנשואין כדאי' בח"מ ס"ס ט"ו שיוכל לגזור אם הוא אשה שלא תנשא לאיש ולא יעסקו בשידוכין עד שתוציא מידה מה שאינה שלה ובסי' שנ"ח סעי' ה' בהג"ה מעשה באשה שהחזיקה בשל יתומי' גזרו שלא ישא שום אדם כדי שלא להחזיק ידי עוברי עבירה עכ"ל הרי דבשביל תביעת ממון אמרו כן מכ"ש בשביל עבירה ממש לבייש בת ישראל בזנות גם תביעת ממון יש בזה כמבואר בא"ה ס"ס קע"ו וז"ל זונה שתבעה לאחד שנדר לה ליתן דבר באתננה צריך לשבע כמו שארי תביע' ממון עכ"ל וכתב הריב"ש בתשוב' דהוי כשכר פעולה והנאתו וכ"ש זה שנדר לישא אותה לפי דברי' ויש רגלים לדבר ועיין בתשובתי שיי חלק ב' סי' קל"ו וכבר מבואר בח"מ סי' ב' דלמגד' מילתא ב"ד מכין ועונשין בין עונש מיתה או ממון שלא מן הדין אפי' וכ"ש דבר שהוא ע"פ שורת הדין ואף אם היה לו התרה מרב אחר מ"מ כיון שקבלו עליהם הרב הזה והומחו עליהם להיות רב שלו זה עשרים שנה והוא ג"כ ע"פ הדין שהוא ב"ד הסמוך ובפרטות שבא אצלו ליתן לו התרה זו ויש לחוש לזילותא דבי דינא בכן שוב אין להמרו' פיו וכל מי שיראת אלהי' נוגע בלבבו ראוי לקנאו' קנאת ה' צבאות ולקנס את העוברין ולהחריפם בכל חומרת החרם וכל המוסיף להחמיר הרי זה משובח כדי לנעול דלת בפני עושי עולה המורדים על דברי חכמי' וכל בעלי עבירות כדי שכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד כנ"ל פשוט הק' כאש"ע יעקב: העתיק מתשובת ידידי הגאון הגדול מהור"ר יחזקאל אב"ד דק"ק המבורג אספרה אל חוק מגילה עפה שלחו לי מרחוק בענין המעשה שאירע באיזה מדינה שבתולה אחת תבעה לאלמן לאמר לאיש הלזה אנכי הרה וטענה שהבטיח לה הקשורים ופתוים דברים דברי נרגן וגו' שישא' ויקדשה והרב אב"ד פסק לו כד"ת כמ"ש הריב"ש לישבע נגד' והאלמן עשה שידוך אחר וגזר הרב שלא יקדש ארוסתו עד אשר ישבע כפי הפס' ב"ד והוא לא עשה כן עוד גזר הרב על אבי המשודכת שלא יעשה לבתו נשואין עד אשר יקיים החתן הפסק והוא עבר על גזירת הב"ד וחד מן למודי למד לא הלך אחר ציוות וסידר קידושין וראיתי העתיק מן התראות וחרמות ושמתות שגזר הרב עם פ"ו אשר תסמר שערות ראשי ואחזתני פלצות וארכובתי דא לדא נקשן מי הוא זה ואיזה הוא שמלאו לבו לעשות כן ולא שם אזניו לשמוע לגזירת חכמים ופ"ו יצ"ו אין זה כי אם רוע לב ההולכים בשרירות לבם: לאמר מי אדון לנו לזאת הצקתני רוחי ובטני קנאה בראותי עטרת התורה חוללה והגבה השפלה ותפארת חכמים בעפר סלולה פקה פלילה וכאשר עם לבבי אשיחה שאיננו יודע באיזה מקום ולא זה העיר ומי הוא הרב כי העלימו ממני מי הוא האיש הלז וראיתי העתק מן הסכמה וגזירה אשר גזר ואמר הגאון המפורסים מהור"ר יעקב אב"ד דק"ק מיץ וכל דבריו כראו ומוצק ודברי יושר אמנם שלא יאמרו מחנפי רבנים וכו' אמרתי עם הספר להשתשע