שבות יעקב חלק ג מו

מפרש המתני' דשטרי חוב המוקדמין פסולין היינו דעדי' עצמן החתומין אומרי' שהקדימו הזמן מחמת אונס נפשות אליבא דר"י לא מקשי הש"ס בסנהדרין מידי מהאי מתני' אמתני' דסנהדרין ואין אנו צריכן כלל לתירוץ רב פפא דיש חילוק בין דין מרומה וכו' כמבואר בחדושי מהר"ם מלובלין יע"ש ואף שעדיין קשה רומי' מברייתא דשמיטה אמתניתין דסנהדרין מ"מ פשוט לישנא דש"ס סנהדרין מתניתין לא קשיא אהדדי משמע דעיקר קושי' דוקא על רומיא דמשניות וכן מדייק רש"י שם מ"מ קשי' מתני' קשיות אהדדי ובאמת הברייתא אפשר לומר דאתיא כר"מ דפליג אמתני' דידן כמבואר בש"ס דסנהדרין דף ל"ד ע"ב קסבר דיני ממונות גומרין דוקא ביום וא"כ אפשר לומר בהא נמי פליג דלא בעי דרישה וחקירה בדיני ממונות אבל קושי' הש"ס הוא דוקא על סתמא דמתני' דקשי' אהדדי ועם זה אפשר ליישב קושי' תוס' על רש"י שם ובר מן כל דין אין זה מקרי כיון שהגיד וכו' כיון שלא העיד באחרונה היפך מה שאמר בראשונה כמבואר בח"מ סי' ד"ט וא"כ מה שהעיד שמעון באחרונה הוא עיקר והוי הכחשה גמורה: ספק השני מה שהעיד שמעון באחרונה שהי' בב"ד ביום ראשון דר"ח כבר היה לילה ואין מקבלין עדות בלילה וא"כ מה שהעיד באחרונה הוי כמו שהעיד חוץ לב"ד לפי שדין אין כאן הגדה אין כאן לפי שאין דנין בלילה ואין כאן אלא מה שהעיד בב"ד בתחלה שהי' בר"ח סתם ולא הוי הכחשה בינו לבין עד ליב ואף שבנ"ד קבלו עלי הם בעלי דיני' בפירוש לקבל עדות בלילה ובה"ג מקבלין אפי' לכתחלה כמבואר בח"מ סי' כ"ט ע"ש: מ"מ יש לפקפק וי"ל דוקא בדיני ממונות הדין כן משא"כ גבי קידושין לדעת הר"ן שדיני קדושין דומה לדיני נפשות ובדיני נפשות אם דנו בלילה הדין בטל אף אם קבלו בעלי דיני' עליהם שידונו בלילה וכסתם מתני' דיני נפשות דנו ביום וגומרין ביום ואף בתשובת מהר"מ סי' כ"ח מבואר בדיני ממונות אם נתרצו בעלי דינים לדון בלילה מותר לדונם אפי' תחלת דין בפירוש אתמר במשנה דיני ממונות דנין ביום ש"מ דמהני קבלת בעלי דינים וא"כ יש לומר ה"ה דבדיני נפשות מהני קבלת בעלי דינים: אמנם הא לאו מילתא היא דמה שמהני בדיני ממונות קבלת בעלי דינים בלילה אפילו בתחלת דין היינו טעמא דלא גרע מקבלו עליהם קרוב או פסול משא"כ בדיני נפשות לא מהני כלל הקבלה מה שפסול מצד הדין וראיה לדבר בדיני ממונות אף למ"ד עירוב פרשיות כתיב כאן ובעינן ג' דיינים ומ"מ אם קיבל עליו דיין א' דינו דין כמבואר בתוספת סנהדרין ד"ה דן אפילו יחידי ובדיני נפשות בעינן דוקא כ"ג כסתם משנה ובפחות מכ"ג אין דיניהם דין אף אם קבלו עליו דבעינן עדה שופטת ועדה מצלת וה"ה לכל מה שנ' בדיני נפשות עיכובא הוא: איברא ראיתי הרבה רבוותא שחולקין על הר"ן וס"ל כהרשב"א דקידושין גרע טפי דאף לר"ע דחשיב בעידי מיתה בדיני נפשות הכא בקידושין לא חשיב דיני נפשות דהשתא מיהו לאו אדיני נפשות קא מסהדי וא"כ מהני קבלת בעלי דינים עליהם לקבל עדות בלילה ובנ"ד קבלו עליה' לקבל העדו' בלילה וא"כ הוי הכחש' ביניהם הכחשה שני' שבין העד ליב ועד שמעון היא בבדיקת העד ליב העיד שקידש אותה במטבע מזוהב ושמעון העיד שמטבע היתה לבן והנבל אמר שלא קדשה אלא פעם אחת במטבע איבר גולט בר"ח תמוז תפ"ט לאחר חצות היום לפני שני עדים המלמד ליב והמלמד שמעון בבית רפאל הנ"ל הרי שהעד שמעון הוכחש מפי הנבל עצמו ועדותן בטילה ואף שהעד ליב הגיד ג"כ שמטבע היתה מוזהב כמו שאמר הנבל הרי הבתולה קינל מכחשת העד כמו שבא בשאלה ועד אחד בהכחשה לאו כלום הוא זה מוסכ' מכל הפוסקים כמבואר בא"ע סי' מ"ב: איברא ראיתי בקצת פוסקים באם אחד אמר מנה שחור הי' וא' אמר מנה לבן הי' ותובע תובע רק אחד מהם עדותן קיימת דטעו אינשא בהכי ומנ"ל לחלק בין לבן לשחור ללבן ומוזהב. ואף שעינינו רואות כי דברי' אלו הם שקר וכזב מכמה אומדנו' שהם סהדי שקרא כפי מה שאמר הנבל והעדים שקידשה בר"ח תמוז תפ"ט לפ"ק למה לא הוציא הקול תיכף והמתין שעברו ד' או ה' חדשים שיצא הקול ששידכו את הנערה לאיש אחר בא הנבל וחזר אחר עדי שקר ובלא"ה העדים בעצמם המה פוחזים אבל מי ומי יערב יחרף לבבו באומדנו' לעשות מעשה חול וה' הוא יודע ועד כמה הייתי חפץ שלא לטפל בענייני' כאלה מצד חומר ערוה החמורה וכשאני כותב בדברים האלה לבי ירא ורועד אך חזרתי לאחורי ואמרתי שאין ספק שרצון אלהים לבטל עצות פריצות הנועדים להתעולל עלילות ברשע לעשות בנות ישראל כשביות חרב ומה גם בנושא כזה כי דברים ניכרים כזו ב"י מ"מ אין לנו אלא מה שענינו רואות וכל מה שכתבתי בזה ח"ו לא להלכה ולא למעשה רק כתלמוד הנושא והנותן ומוסר דבריו לפני רבותיו ואדוני יביט וירא להיכן הדין נוטה ויאמר משפט הנערה כי ידעתי שאין אני כדאי להורות אפילו ביעותא בכותחא מכ"ש בענין גיטין וקידושין ואדוני הוא מאור הגולה ורוח אלהים קדישין אשתכחי' בי' ודברים אלו מוטל על שכמו ועל תשובתו הרמה אצפה ע"י מוקדם האפשרי ע"כ לשון השואל: תשובה על מה ששאל מכ"ת הנה אף שלבי בל עמי כי הייתי מוטל על ערס דוי איזה ימים ה' ישלח לי רפואה ואף גם אמרו חכמנו ז"ל כי קאי בהאי מסכת' לא תשאלו במס' אחריתי מ"מ שלא להשיב פניו ריקם ובאהבתו אדלג שור ע"כ לא מנעתי להשיב לו תשובה בקצרה מה שעלה מתחלה בדעתו דזה הוא כטעה בעיבורא דירחא זה ודאי אינו לענ"ד דהוי כמו טעה בימי שבוע זה אומר שלישי בשבת וזה אומר ברביעת בשבת וזה דכ"ע מודו דהוי הכחשה גמורה כמבואר באחרונים, וכן מבואר להדיא בכ"מ בהל' עדות ועוד כיון שהגביות עדות נעשה אחר חצי חדש א"כ ליכא למטעי בטעות כי כב' ידוע שנתעברה החדש ולא טעה בהכי כמו שמבואר להדי' בסמ"ע סימן למ"ד ס"ק כ"ד ובש"כ ס"ק ט"ו אף שראיתי בסמ"ע בסימן מ"ג ס"ק ה' בש"ע כיון שכתב ברביעו בשבת כ"ב לתשרי ונמצא שאינו מכוון שרביעי בשבת של תשרי של אותה שנה הי' בארבע ועשרים אפ"ה כשר ופי' שם הסמ"ע ס"ק ח' די"ל שסופר טעה לפי שלא הי' בקי בעיבורא דירחי הלא אף בתר רוב החדש נמי אמרינן דטעו בעיבורא דירחא אי משום הא לא תברא אף שראיתי שגם הש"כ בסימן מ"ג ס"ק וי"ו מפקפק ע"ז דבתר רובא דירחי לא אמרינן דטעי ובאמ' כיון דמרדכי שם כ' דאינו נפסל בכך דתני' שט' שזמנו כ' בשבת שטר מאוחר הוא וכשר לפי שאחרוהו וכתבוהו א"כ י"ל שכתבו קודם רובא דירחא ואחרוהו לכך טעי בעיבור' דירחא אבל בתר רובא דירחא לא אמרינן דטעי: ובר מן כל דין כהאי גוונא ודאי לא אמרינן דטעו כי תמוז לעולם חסר ולעולם ר"ח שני ימים זה אינו דהא במרדכי כתב כן בחדש תשרי דהוא לעולם מלא אפ"ה אמרינן דטעי דהיינו בחדש הקודם דהכא נמי די"ל דטעי בחדש הקודם כמבואר בהדיא שם בסמ"ע סי' מ"ג ובר מן כל דין כתב בתשובת הריב"ש סי' רס"ו על עידי קידושין אפי' מדמינן להו כדיני ממונות בעינן דרישה וחקיר' דהוי ליה כדין מרומה ובודאי אין לך דין מרומה גדול מזה שאמ' אדם שקידש אשה חשובה בלא שידוכים בלא קרוביה ובלא ברכת ארוסין ובלא עשרה ובה נמצא עדים בדרך ערמה וכן כתב בתשובת מהר"חש סי' י"ח וי"ט אע"ג שאשה גדולה וחשובה תתקדש כך אבל שארי נשים אין קפידה זם אינו הלא כתב בתשובת מהרי"טץ וז"ל דבאידך טעמא דאמר שלא בפני קרוביה טפי שייך נדון דידן מהתם אי איירי באשה גדולה או גרוש' או אלמנה דהתם לאו מלתא אם קדשה שלא בפני קרוביה דהא גדולה היא ולדעת עצמה עבדה אמנם בנדון דידן הוי יותר מרומה בהך מילתא דבהיות נערה שיש לה קרובים מכוער הדבר ומרומה לקדשה ולפתותה שלא בדעת קרובים ומכ"ש בנדון שלפנינן דאביה קיים ולקדשה שלא בפני אביה דודאי הוי דין מרומה וכתב עוד שם באותו תשובה די"ל כיון שהדין מרומה מעיקרו אפי' הך הכחשה פורתא הוי הכחשה ע"ש: אף שמצאתי ראיתי מ"ש בספר בית שמואל בא"ה סי' י"ז ס"ק כ"ה בשני המכחישין זה את זה הוי כעד אחד כיון דע"א מעיד שאינו חי אפי' מכחישין זא"ז בחקירות אפ"ה עדותן עדות כיון שא"צ שני עדים כמו בדיני ממונות ע"ש דבריו באורך וא"כ הכא נמי נימא כיון דיש מחמירין ואוסרין אם מקדש לפני עד אחד א"כ היא אסורה כיון שמכחישין זא"ז אכן המעיין בש"ע סי' מ"ב כתב הרמ"א בהדי' סעי' ב' דהא דיש מחמירין אם מקד' לפני עד אחד היינו היכא דשניהם מודים שנתקדש' לפני' אבל אם מכחישין זא"ז אין לחוש וכן פסק בתשובת אחרונים ובתשובת עבודת הגרשוני להדיא כל כהאי גוונא לא הוי חשש קידושין ואין לזוז מדבריו שהוא גדול באחרונים מה שאמרינן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הוא פשוט בכל הפוסקים כל כהאי גוונא לא הוי חוזר ומגיד כיון שהוא רק פי' על דברים ראשונים כלל הדבר לדעתי הקלושה אין כאן חשש קדושין כלל ובפרטות אם אין עדים בחזקת הכשרות כולי האי ואולי ראוי לייסרו ולקנסו המקדש ולעדים על שעשה דין מרומה כזה לפסול את בנות ישראל ח"ו ואצא בשים שלום: כל זה כתבתי לפום ריהטא לפי לשון ודעת השואל ואח"כ בא אלי הצד השני דהיינו המקדש ועדיו עמו וצעקו ככרוכיא שהרב העבי' עליה' את הדרך ולא קיבל העדים כראוי וגם לא חקר הבתולה לבדה וגם לא חקר עליהם בחקירו' כראוי כי לא שאל אותו על ימי השבוע וראיתי דברי' ניכרי' קצת באשר שאבי המקודשת וקרובי' המה בעצמם הודו שנתנו להמורה הנ"ל הסך פ' ר"ט נוסיף על שכר טרחתו כדי להתירה ע"כ אמרתי שהדבר צרי' חקירה היטב הדק ולהיות מתון בדין א"א החמורה וירא' פן ישיאו המקדש' הנ"ל לאחר וכתבתי להאלופים הקציני' פ"ו דמדינת עלזוס ובראש' הרב המופלא מוהר"ר זנוויל ווייל אב"ד דק"ק ראפשוויר והגלילות דמדינת עלזוס הנ"ל לעשות עיכוב ועיקול על המקודשת שלא ישיאו אותה לאחר עד שיבורר הדבר כשמלה וכשהרגישו קרובי הכלה בדבר הזה מיהרו ושדכו הנערה לאחד מבני המדינה והוא ג"כ כהן וכן עשה הרב הנ"ל והקדים נעשה לנשמע וצוה לקרא בחיל הכרוז בכל בתי כנסיו' שבקהילות שהמ' בממשלת הרבנות שלו שהמוקדשת יהא אסורה לעלמא כי ת"ל כל הרבני' שהמה שוכנים סביב מדינת מיץ סרים למשמעתי ושואבים ממימי תורתי כי נתברר להן שהאמת ליעקב ואין אני נוטה ולהוט אחר הבצע כמו איזה מורים שלא כהלכה הנ"ל הק' יעקב: תשובה מה שהשבתי להרב מוהר"ר זנויל אב"ד במדינת עלזוס אחר חקירה והדרישה היטב וז"ל שמואל בקוראי שמו הטוב נודף מקיסון לטרקלון מברר ומלבן שמעתתי' כיריעו' ווילין שלומו ישגא תילי תילין ה"ה אהו' מחו' הרב הגדול אשר שבילין דנהרדע' לי' נהירין ה"ה כש"ת מוהר"ר זנוויל נר"ו יאיר אב"ד ור"מ דק"ק ראפשוויר והגלילו' דמדינות עלזוס יע"א: הנה מאחר דטרידנא טובא בעיתים הללו במלי דשמיא ודצבורא אשר הקיפוני כתרוצי ככסלי לאוגי' אין האיש מספיק להאריך בתוארי'