שבות יעקב חלק ג לד

ולמטה היינו לומר שהם מחוברים עדיין לס"ת משא"כ כשאינו מחוברים בם ונחתכו משם וכ"כ התי"ט להדי' בפ"ג דידים משנה ד' אלא נ"ל דה"ק שעדיין הם מלמעלה ולמטה ולאפוקי כשאינו מחוברין כדמשמע התם בשבת גם מדברי רבינו שמשון אין ראיה רק פשיטא דמילתא נקט אגב אורחא כמה שיעור הגליון וא"כ כיון שראיות של המ"ב אינם מוכרחים כלל א"כ מה שבקש לדחות שם דברי הסמ"ג לאווי' סימן ג' שפסק להדיא שאם כתב שם על היריעה בס"ת או בתפילין אפילו בטעות שכל היריעה קדושה ודקדק כן מלשון הלכות גדולות וכתב המ"ב שם בתשובה וז"ל מ"מ נראה דלא שבקינן כל הסוגיא דפ' כל כתבי והמשניות דמס' ידים מקמי דברי הסמ"ג דיחידאי הוא עכ"ל ולפמ"ש איפכא מסתברא דאין לדחות דברי הסמ"ג וה"ג בהני מילי דכדי כי דברי הסמ"ג הם מוסכמים מכל הפוסקים ואין סתירה כלל לדבריו מסוגית אלו ואדרבא מדנקט הש"ס סתמא הגליונים בלי שיעור משמע דאפי' יותר מכשיעור יש בו משום קדושה וגדול' מצאתי ראיתי שדברי הסמ"ג שהוציא כן מדברי בעל ה"ג הוא מבואר להדיא בש"ס דעירכין דף ו' ע"א דגרסינן שם מיתיבי נכרי שהתנדב קורה ושם כתב עליו בודקין אותו אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי יגוד וישתמש במותר ואם לאו טעונה גניזה והטעם דחיישינן שמא לבו לשמים טעמא דשם כתב עליו הוא דבעי גניזה הא אין שם כתב לא בעי גניזה ומתרץ הש"ס ה"ה אע"ג דאין שם כתב עליו נמי בעי גניזה והא קי"ל אע"ג דשם כתב עליו יגוד וישתמש במותר דשם שלא במקומו לא קדוש פירש"י שם וז"ל שם שלא במקומו אינו קדוש כלומר אינו קדוש אלא מקום השם לישנא אחרינא שם שלא במקומו כגון ע"ג קורת וכלים לא קדוש דלא הוי מקומו אלא על הנייר וקלף עכ"ל הש"ס ופירש"י הרי דהן הן דברי הסמ"ג וה"ג וכ"כ שם באגודה פ"ג דעירכין ע"ש וכל זה נעלם מבעל מ"ב גם יש קצת עוד ראיה לזה מדמקשה הש"ס פ' כל כתבי דף קי"ו ע"א ת"ש הגליונים וספרי צדוקים וכו' מאי לאו גליונים דס"ת ומשני הש"ס לא גליונם דספרי צדוקים עד דמשני דה"ק וספרי צדוקים הרי הם כגליונים פירש"י קלפים חלקים שלא נכתב בהם מעולם ואם איתא דאיכא לחלק בגליונם גופא הצריכין לס"ת או לא אמאי נייד התרצן מדברי המקשן הל"ל ספרי צדוקי' ה"ל בגליונם שהם יותר מכשיעור בס"ת אלא ודאי דאין לחלק כלל והכל נכלל בכלל גליונם כי כל המחובר לקדושה הוא קדוש כמוהו גם מצאתי ראיתי בתשובת מהר"ם מפ"דו סימן פ"ד שפסוק כה"ג לאסור אף שכתב שם ראי' מפ"ק דב"ב ובאמת אין ראייתם מוכרחת מ"מ הדין נ"ל ברור וגם הרב בש"ע סימן ר"ץ מביא דברי מהר"מ מפ"דו לפסק הלכה וגדולה מזו מצאתי ראיתי בתשובת מהרי"ט חלק ב' חלק י"ד סימן ד' שרוצה לפסוק אפי' גן הפתוח לבה"כ יש בו קדושה אם לא שיש איזה הפסק ביניהם כיון שהוא פתוח לקדש כקדש דמי מכ"ש בנדון דידן שהגליון מחובר לקדש גם בתשובת מהר"מ מרוטנבורג בסוף הספר כתב חרם שלא לקצץ הגליון הספר ביניהם אפילו כדי לכתוב עליו עכ"ל כלל יוצא מדברינו אלא דגליון הספרים אע"פ שא"צ לס"ת יש בו קדושה גמורה אסורה לחתוך אותה דלא כמו שעלה על דעת המ"ב כי דבריו מופרכין שם שנכתב במקומו כל המחובר לאותו יריעה מקרי גליון וטעון גניזה כדעת הסמ"ג וה"ג ואגודה אך היכי שנכתב השם בטעות ביריעה שלדע' הסמ"ג כל היריעה טעון גניזה שמעתי שלא נהגו הסופרים אלא כדעת המ"ב ואפשר דסבירא להו דהוי כנכתב שלא במקומו כיון שנכתב בטעותו כיון שכבר נהגו כן הסופרים הוי כהיתנו מתחלה משא"כ בנכתב הס"ת כהוגן אף שהגליון שאין בו צורך הוא בכלל קדושה ואין לחתוך אותו כלל ואי משום כבידו שאין יוכל להגביה מה בכך משום זה אין לבטל קדושת ס"ת משא שקשה לא' נח לשנים או לשלשה וחלילה להקל בשביל זה בקדושת ס"ת כנ"ל הק' יעקב: שאלה פז בס"ת פ' האזינו בפסוק יזבחו לשדים לא אלה שנכתב אלוה מלא ו' וצריך להיות חסר כיצד יתקנו: תשובה הנה בספרי ש"י חלק ב' סימן צ"א עלה על דעתי לפום ריהט' שזה השם הוא חול וא"כ בקל יוכל לתקנו אבל באמ' טעיתי בזה חקרתי אצל הבקיאין סופרין מומחין שהוא שם של קודש וכבר מבואר דומה לזה בשו"ת מ"ב ס"ס נ"ז שכתב וז"ל נשאלתי מבני הרב מהר"י שנמצא בפסוק ויטוש אלוה שצריך להיות מלא ונמצא חסר והשבתי לו בזה"ל דעתי שא"צ שום תיקון כי פעמים נכתב מלא פעמים נכתב חסר אפילו במקום שנכתב מלא אינו מוכרח להיות כך וכמה פעמי' בא לידי ועשיתי כן לכן א"צ שום תיקון עכ"ל והט"ז סי' רע"ו ס"ק ז' השיג עליו וכתב וז"ל ותמוה דמה בכך שפעמים מלא הוא כיון דכך הוא בספרים שלנו מלא בוי"ו קפידא יש בדבר ואין כאן תיקון לתלות הוי"ו כיון דמגוף השם הוא במקום הזה ויש ג"כ לקדש השם הזה. ולכתוב אחר נ"ל עכ"ל הט"ז ובאמת נ"ל עיקר כמ"ב והשגת הט"ז אינו השגה כלל דאף שלפי קבלתינו וספרי אחרונים יודעים אנו חסירות ויתרות מ"מ מקרי שאין אנו יודעין ובקיאין שפיר עפ"י הלכה למשה מסיני איזה יהיה חסר או יתיר שהרי אפילו חכמי התלמוד אמרו שאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות כדאיתא בקידושין דף ל' ע"א דאנו לא בקיאין בחסירות ויתירות אפילו בימי יוסף ומה"ט קי"ל בש"ע סימ' קמ"ג דאין להוציא אחרת משום חסירות ויתירות יהי' איזה שיהי' אע"ג דתיקונה סופרים לפנינו ומפרשים איזה חסיר או יתיר אפ"ה אין אנו סומכין הסופרים בזה ומה"ט פסקתי ג"כ בס"ת שמצאו טעות בפ' ויקרא סוף הפ' וחמישיתיו יוסף עליו חסר יו"ד דחמישתיו בין תי"ו לוי"ו דאין להוציא אחרת כפי הכלל שבידינו שא"א בקיאין בחסר ויתיר ודלא כשער אפרים סימן פ"ב ומביא ראיה לדבריו מדאמרינן במרובה דף ס"ה והתורה אמרה חמישת הרבה עכ"ל ובאמת אין זה ראיה דגם בימי אמוראים לא הי' בקיאין שפיר בחסירות ויתירות וגם דלמא הקרא קדריש בש"ס שם ולא הכתיב לכן נ"ל עיקר כפסק בעל תשובת מ"ב שכל כה"ג אין צריך שום תיקון והמתקנו הוא מקלקל וכן בתיבת אלהינו חסד יו"ד ג"כ א"צ תיקון כי הוא בכלל חסירות ויתירות ודלא כתשובת מ"ב ומהר"מ מלובלין בזה כי לתלות היו"ד הוי כתולה מקצת השם ולקדור השם אין אנו נוהגין כמ"ש בספרי ש"י ח"א סי' פ"א וח"ב סימן פ"ח ובזה שב ואל תעשה עדיף כי אין לזוז מפסק רמ"א דא"א בקיאין בחסירות ויתירות וגדולה מזו מצינו שפסק בתשובת חכם צבי סי' נ"ד דחסירות ויתירו' שאינו ניכר במבטא אע"פ שהם שרשיות אין להוציא אחרות אבל טעות אחר כגון הי"א במקו' א' תוך אמצע תיבה אע"פ שאינו ניכר במבטא כיון שהוא טעות גמור ובקיאן אנו בזה רק בחסירות ויתירות אין אנו בקיאין כלל כנ"ל: הק' יעקב: שאלה פח ס"ת שנמצא בה בפ' וישלח וירא אלהים אל יעקב שהוא פ' פתוח' ועשה אותה סתומה דהיינו שכתב תיבת וירא סוף השיטה ותיבה אלהים תחלת השיטה מה תקנתו תו שאל על ספר אפטרת' שכתב השם בטעות אי מותר לקדר אותו עוד שאל בשעת החיפוש מצאו יריעה שנקרע מקום התפר ברובו ונשאר בו קצת תפירות אי מותר לקרות בו וארבע לא ידעתי שך' של אלהיך הגג של מעלה נמשך לרחבו ונראה כמו ד' כיצד יתקן אותו: תשובה אשיב על ראשון ראשון ע"ד תיקון ס"ת בפ' פתוחה זו שנעשה סתומה כבר נהגו הסופרים לתקנו כמבואר בלשון הש"ע סימן ער"ה אך בנדון זה הדבר קשה לתקנו שאם ימחק תיבת וירא ויתלו אותו בינו שימשי על תיבת אלהים יבא לידי נגיעה בלמ"ד של אלהים וגם נראה כשיטה בפני עצמו והוי כשני פתוחות וגם לכתוב כל התיבה בין ריווח שבין דף לדף זה ודאי אין לעשות כמבואר בי"ד סימן רע"ו ונ"ל שאין לו תקנה אלא באופן זה שיכתוב שני אותיות דהיינו וי"ו ויו"ד דוירא חוץ לשיטה בין ריווח שבין דף לדף והרי"ש והאלף יתלה למעלה ותו לא הוי תיקון גמור וקצת דומה לנדון זה מבואר בתשובת שער אפרים סימן פ' ע"ש בהגהות בנו וע"ד טעות שבשם של ספר אפטרת' נ"ל דמותר לקדר דהרי אפילו בס"ת עצמו יש מקילין לעשות כן לכתחילה אלא שלא נהגו כן כמ"ש בתשובה דלעיל היינו דוקא בס"ת משום גנאי וקדושת ס"ת שאין לעשות נקבי' ביריעה משא"כ ספר אפטרת אין בה קדושה כ"כ שלא ניתן לכתוב וכדאיתא בגיטין והוי כנכתב השם על הכלי שקוצצו וגונזו וכבר הארכתי בזה בתשובתי חלק א' סימן פ"א בדין קודר אזכרת יע"ש ושאני ספר אפטרת' שאינו ניכר שקדרו השם דדוקא בס"ת מדקדקים שלא ליקח יריעות נקובי' משא"כ באפטרת' אולי היה היריעה נקוב' תחלה ואינו ניכר שקדרו השם לכך אין קפידא בזה וע"ד הס"ת שגללו ונמצא שנקרע רוב התפירות מבואר הוא בסי' רעה סעי' ג' בש"ע דמכשיר נקרע רובו אם הוא מחובר בחמש ושש תפירות של קיימא ע"ש ומקור הדין הוא מת"ה סי' נו"ן ובאמת המעיין שם יראה שהוא עצמו אינו מחליט הדבר למעשה רק שכתב קצת ראי' ע"ש והט"ז שם סי' רע"ח ס"ק ב' השיג עליו ועל ראיותיו ועיין בנה"כ שמפקפק קצת על הט"ז וגם בתשובתי ח"א סי' ל"ה כתבתי דדבר המחובר במקצת הוי חבור ומקרי שלם מ"מ אפשר דבס"ת דבעינן ספר אחד כל שנקרע היריעה רובו הוי ככולו ואין זה אלי ואנוהו והרי אפי' במגלה אמרו בפ' ב' דף י"ט ע"א אם אינו נתפר כדינו בשלש תפירות משולשין דפסולה וכ"ש בס"ת אם נקרע רובו ממילא נקרעת יותר ע"י שגוללין אותו ומהדקין על העמוד ומהא דחסרה יריעה אין ראי' כלל דהתם אינו ניכר לעין כל החסרון כמו כאן גם הוא דבר שאפשר לתקן בקל לכן נ"ל פשוט כל שיש ס"ת אחרת שלימה אין לקרות בו עד שיתקן אותה כנ"ל וע"ד הכ' של אלהיך עיין בתשובת ר"י לבית לוי סי' פ"א שמאריך בזה ומסיק להלכה דימחוק הגג ויחזור לכתוב אותו כדינו אע"ג דנטפל לשם מ"מ כיון שאין שלה צורת כ' פשוטה אינו מקדש את שאינו ראוי לו וכה"ג פסק רמ"ה בהג"ה בס"ד סי' רע"ו סעי' י"א וע"ש אבל עיקר נ"ל מה"ט למחוק גם הרגל דאם לא כן הוי כחק תוכת כמו שמסיק הט"ז בס"ס רע"ג ע"ש המ"א כתב בא"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ו ונ"ל שאם יוכל למשוך הרגל שיהי' כפליים כמו הגג שפיר דמי עכ"ל וכן נ"ל הק' יעקב: שאלה פט אחד מבני כפרים שדר בבית עם עכו"ם בשותפו' ואין בו חשש סכנה אם חייב במזוזה כיצד ינהג עצמו תשובה הנה לפום ריהטא הי' נראה לכאורה דכל חשש סכנה דחייב במזוזה אף דלא נעלם מאתי מה שסתם ופסק רמ"א בש"ע סי' רפ"ו סעי' א' בהג"ה וז"ל דוק' כשבית השותפות ישראל אבל בית ישראל ועכו"ם פטורין מן המזוזה וכן חצירות ועיירות שמקצת עכו"ם דרים פטורין מן המזוזה והוא מחידושי אגדה פ"ק דיומא ומרדכי ספ"ק דע"ז ובהגהות פרק ראשית הגז אך הב"י בספר בדק הבית כתב וז"ל הא דקאמר בפ' ראשית הגז אלא ביתך ל"ל כתב הרשב"א וא"ת אמאי לא אמרינן ביתך למעוטי שותפות בעכו"ם כמו דאמרינן בכל הני דלעיל נ"ל משום דמזוזה חובת הדר הוא לשמירה עשויה ואפי' בשותפות דעכו"ם ישראל הדר בו צריך שמירה עכ"ל ב"ה בשם הרשב"א ומ"מ סתם רמ"א כהמרדכי משום דחושש לחשש סכנה כמו דאמרינן בהני אבילי דמחוזא שפטורין משום סכנה שיאמר העכו"ם כשפים הוא עושה לי וחמירי סכנת' מאיסורי כ"כ הש"כ בסי' רפ"ו ס"ק ו' שטעם זה הוא עיקר ולא כלבוש ע"ש וא"כ לכאו'