שבות יעקב חלק ג טז

מניחין תפילין בחש"מ ומברכין על התפילין של יד מעומד וע"פ הקבלה אסור וכו' לפ"ז אין לנו עסק בנסתרות כי הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו ואם כן מהיכי תיתי לאסור קידוש הלבנה בשבת וי"ט: ושמעתי שיש אנשים מצפצפי' ומהגים מדעתייהו ועבדי פרישא מדכתיב ויאמר אלקים יהי מאורות ברקיע וגו' והיו לאותות ולמועדים וגו' ושבת וי"ט הם גופן אות וכמו שאין מניחין תפילין בשבת וי"ט מטעם זה כך אין מקדשין בשבת וי"ט ע"כ תמצית דבריהם אמנם הבל בפיהם נשתקע הדבר ולא נאמר לפ"ז איך מברכין בשבת וי"ט הרואה קשת הלא מקרא מלא דיבר הכתוב את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ אלא טעם זה לפגם ולא לשבח בשלמא גבי תפילין אסור להניח בשבת וי"ט שהרי הם אות ושבת וי"ט אין צריך לאו' שהו גופן אות משא"כ אותות הנאמר בלבנה פירש"י אם המאורות לוקין וכו' וכן אות הקשת שנשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם מה ענין זה לענין הנחת תפילין ולאו אותות שווין הן דכל א' אות בפני עצמו וכל חד וחד למילתיה והברכות הללו שאנו מברכין על הלבנה קאי על חידוש הלבנה שמחדש הקב"ה חדשים חידוש הלבנה בכל חדש וחדש וכן כשרואה קשת מברך זוכר הברית וכו' ואיך יעלה על הדעת לומר שלא לברך בשבת וי"ט מכל הלין מילין נראה בעליל מזוקק שבעתים שאין שום איסו' לקדש הלבנה בשבת וי"ט אדרבה להיפוך חביבה מצוה בשעתיה והיא שמחה של מצוה וביחוד אם יקרה כמו שהי' בחדש הזה שנתקשרו שמים בעבים ולא נראית הלבנה עד לילה אחת קודם כלות הזמן שראוי לקדש בו הלבנה ובין לילה הי' ובין לילה עבר ואין ספק מוציא מידי ודאי לית דין ולית דיינ' לעורר ולפקפק על קידוש הלבנה שיהי' איסור כאשר בא' בליל מ"ש לא ניראת הלבנה כי אם שעה אחת ובודאי אותו שעה נראית כאלו הוא בעששית ותחת עיבה אשר ע"פ הדין אין לקדשה כי לא הי' נהנה מאורו והמחמיר ה"א מתמיהי' והמקיל נוגה לו ותבא עליו ברכת טוב יזכהו ה' לראות אור הלבנה כאור החמה ואור החמה כאור שבעתים כ"ד ביני אמודי דגירסא פה פראג ראש השנה לאילנות תפ"ב ליצירה נאם דוד הקטן אופנהיים ת"פ ק"ק פראג והמדינה: תשובה ודוד בא עד הראש לכל דבר הר גבוה ותליל כהר תבור יושב בעבור שפתותיו שושנים נוטפה מור עובר על כולם הולך וגובר ה"ה אהו' אדוני גיסי הגאון הגדול המפורסם בכל פנה ועבר נ"י פ"ה ע"ה כמהור"ר דוד נרו': הנה תשובתו הרמה קבלתי ושמחתי מה מאוד בשמחה של מצות קידוש הלבנה אשר ירד לעוקמא דדינא וממרחק תביא לחמו לדחות כל טעמי אחרונים על הא דאין לקדש הלבנה בשבת וי"ט ומי יעלה על לבו לעשות כן נגד מנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל ונגד כל האחרונים שפוסקים כולם כאחד שאין לקדש הלבנה בשבת וי"ט ואי לאו מר גברא רבה ורב תבואות בכחו וחילו לאורייתא רמא דקנא וזקפ' ובאמת אי לאו דברי מר לא הייתי מזיז אפי' זיז ממנהג הפשוט אף שלא נעלם מאתי דהב"ח פסק בא"ח סי' רכ"ו ובתשובתו סי' פ"ו דמותר לקדש הלבנה בשבת וי"ט וכ"פ שם המ"א ודוחה הטעם דמהרי"ל מ"מ התנה בתנאי כפול דדוקא היכא דעבר הזמן אחר השבת וא"א לקדשה במ"ש ואין דנין אפשר משאי אפשר דהא גם במ"שק עדיין יש שהות לקדשו כל הלילה שהוא תוך כ"ט י"ב תשצ"ג ולדע' ספר הלכה ברורה הנדפס מחדש ס"ק ז' כתב דמותר לקדש איזה שעות אחר הזמן ואף דלכאורה דברי הלכה ברורה דברי נביאות הם בלי ראי' כלל מ"מ מצאתי און וראי' לדבריו בס' שיורי כנסת הגדולה סי' תכ"ו סעי' ב' שכתב וז"ל ולא י"ו בכלל נכתב בצדו אמר המאסף בשם רבינו ב"י לא הביא חולק בזה וכ"כ בס' הקבציר אבל אני מצאתי בשטת סנהדרין לאחד מגדולי האחרונים בשם תלמיד הרי"ף והרב המאירים ז"ל דאפי' י"ו בכלל עכ"ל (וכן פסק גיסי הרב הגאון בספרי א"ז) ובאמת דברם אלו תלוים בפלוגתא דש"ס דחולין דף נ"ד ונ"ה ובנדה דף נ"ה אי אמרינן עד ועד בכלל או לא ומסקינן להלכה דלחומרא אזלינן וכן בברכה שומעין להקל שלא יברך ברכה לבטלה אף שלא נעלם מאתי מ"ש תוס' שם דף מ"ו ע"א דלא אמרינן הכי רק במשנה או בברייתא והאי עד יום י"ו מימר' בפ' היו בודקין מ"מ עידי ספיקא לא נפקינן ואין לברך יותר מזה ועוד י"ל דאין כאן ספק כלל דודאי עד ולא עד בכלל משום דטעמא הוי כיון דאז היא במלואה כי נפיא וא"כ אחר כ"ט י"ב תשצ"ג הלכה וחסרה מעיגולה אך משו' הא לא תברא די"ל דהא לדעת הטור משמע דט"ו יום שלמים מהמולד נכון לקדשה כמ"ש המ"א אע"ג דאחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג היא הולכת וחסר אצ"ל דבזמן מועט כזה עדיין לא ניכר חסרונה וא"כ ה"ה לדעת כל גדולי האחרונים הנ"ל מותר לקדשה גם ביום י"ו מה"ט א"כ למעשה אין לסמוך עליהם לקדש ביום י"ו ולברך עליהם בשם ומלכות רק יש לקדשה בלי שם ומלכות אם לא הי' יכול לקדשה מקודם אבל להתיר לקדשה בליל שבת בשעה שעדיין יש שהות לקדשה במ"ש ביום ט"ו מעת המולד לדעת הטור ודאי אין להקל דהא מכח עד ולא עד בכלל אתה רוצה להחמיר כמסקנת ש"ס הנ"ל וזהו חומרא דאתי לידי קולא לקדשה בליל שבת גם ראיתי לעוררו דמ"ש שם הט"ז בסי' תכ"ו ס"ק ב' דאם לא קדשה עד תענית אסתר וכו' וצ"ל דמיירי שהמולד הי' זמן מה קודם ר"ח בענין שאח' ליל י"ד שעה עוברת דאל"כ לא מיקרי שעה עוברת ולעת הזאת תו לא מידי כנ"ל הק' יעקב: שאלה לב נשאלתי כשחל ז' אדר ביום ה' ואז הי' בליל ה' נגהי יום ו' כבר עברו ז' ימים מיום המולד הלבנה ויש שהיו רוצי' לקדש הלבנה ביום ה' שהוא זיין אדר ולא הי' רוצין להמתין עד מש"ק ונותנין טעם לדבריהם כיון שביום הקוד' הי' מיתת משה רבינו ע"ה וניתן רשות ליהושע שהוא פני לבנה ע"כ ילמדנו רבינו אם יש לקדש אותה או' נימא דאין לקדש עד מש"ק שהוא בתוך עשרה ימים למולד כמבואר בש"ע סי' תכ"ו ע"ש ועוד נשאלתי ב"א שעשה לו רפואה לסנויר על העין והיו עיניו מכורכים בענין שלא הי' יכול לראות כלל ולא הי' יכול ליהנות מאור הלבנה וגם המשמשים שהיו עמו בחדר זה לא הי' יכולים ליהנות מאור הלבנה ובמוצאי שבת קידש העולם הלבנה בחצר שהוא לפני ביתו אם יכול לקדש ולברך עמהם או לא כיון דאי אפשר לו ליהנות מאור הלבנה ולא יכול לראות כלל אין רשאי לברך עמהם: תשובה על הראשון ראשון לע"ד זה הוא טעם פגום מעיקרא ולא ידעתי מאין יצא להם טעם זה ואפשר שלמדו כן ממה שכתבו איזה אחרונים על הא דאי' בש"ע א"ח סי' תכ"ו דאין לקדש הלבנה במוצאי ט' באב וכתב גיסי בספרו א"ז על א"ח סוף סי' תקכ"א ס"ק כ"ט וז"ל ושם נתבאר לקדש במוצאי ט' באב וכ"כ בש"ע ר"י לורי' כי בט' באב נולד בן דוד ומבשרין ללבנה ולישראל שעתידין להתחדש עכ"ל ובאמת מנהג זה ג"כ לא נתפשט ברוב ישראל ובכל מקום ואפי' הנוהגים כן היינו דוקא בט' באב שמבשרין לנו בשורה טובה ללבנה ולישראל שעתידין לחדש ודוד מלך ישראל חי וקיים והבו שלא להוסיף עלה גבי יהושע דמה בשורה טובה יש כאן שנסתלק משה וניתן רשות ליהושע שהוא רק כפני הלבנה עד שאמרו בש"ס אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה ומה גם שניתן כבר ליהושע רשו' קודם מיתת משה ועוד מה בשורה טובה יש כאן כיון שגם יהושע כבר נסתלק עם כל הדורות הראשונים והדו' יתום נשאר לפנינו ואין לנו לבדות חידושי דיני' נגד הש"ע בלי ראי' מספק' וראוי' לגער באותן שרוצין לעשו' כן ועל מה ששאלתני על אחד שלא יכול להנות מאור הלבנה משום דעיניו היו מכורכים נראה לע"ד שאינו רשאי לברך ולקדש הלבנה ואע"ג דמהרש"ל בתשובתו סי' ע"ז כתב דסומא חייב לקדש ולברך הלבנה היינו דוקא אם הוא ברחוב עם אחרים ואחרי' רואי' את הלבנה אז חייב לברך אף שהוא סומא ואינו רואה אבל היכ' שהוא בביתו במקו' שא"א לו ליהנות מאור הלבנה גם הוא מודה דאין לברך ואפי' בביתו הדין כן אא"כ שעומד במקום שנהנן אחרים מאור הלבנה ועוד דהרי יש עוד זמן לקדש ועכ"פ מחויב לכוין לשמוע הברכה כדי שיוכל לענות אמן וגדול העונה אמן כנ"ל הק' יעקב: לג הקשה לי חכם אחד דברי רש"י סתרי אהדדי דבסוכה דף מ"ה ע"א במתניתן ההלל והשמחה שמנה וקאמר הש"ס מה"מ דת"ר והיית אך שמח לרבות לילי אחרון י"ט של חג לשמחה ופירש"י דאתי רבי לילי י"ט אחרון שהוא טפל ק"ו היום שהוא עיקר ושאר הלילות לא צריכי קרא דימים אפי' לילות עכ"ל רש"י ובפסחים דף ע"א אי' שם לימא מסייע ליה והיית אך שמח לרבות לילי י"ט אחרון לשמחה אתה אומר לילי י"ט אחרון או אינו אלא לי"ט ראשון ופירש"י שם וז"ל לרבות לילי י"ט האחרון ואין שמחה אלא באכיל' שלמים וי"ט האחרון גופי' לא דהא תרי פעמים שבעת ימים כתיב אבל שמיני לא: תשובה הנה באמת לכאורה נראה הדבר תמוה בעיני מאד על רש"' מאור הגולה שיסתור דבריו עצמו הגם שמהרש"א ז"ל ר"פ לול' וערב' מצאתי שהרגי' בקושי' זו על פירש"י זו ויני' בקושי' והנה אח' עיוני לפי קט שכלי נ"ל דלק"מ דבסוכה פירש"י כן לפי הסוגי' דהתם דקאי אליבא דאמת דמהאי טעמא מרבינן לילי יום טוב אחרון משום דיש שמחה לפניו משא"כ לילי י"ט ראשון דאין שמחה לפניו וקשה לי אימא איפכא מרבה אני לילי י"ט ראשון שיש שמחה לאחריו משא"כ לילי י"ט אחרון לכך הוצרך רש"י לתרץ ולפרש דיש בי"ט אחרון ג"כ שמחה לאחריו משום דיש ג"כ שמחה ביום כיון שק"ו הוא אם מרבינן לילי י"ט אחרון שהוא טפל ק"ו היום שהוא עיקר ומסתבר טפי לרבות ליל אחרון שיש בו שמחה לפניו ולאחריו מש"אכ בליל א' שאין בו אלא שמחה לאחריו ולא לפניו משא"כ שם בפסחים פירש"י ז"ל לפי הס"ד בסוגיא דלכך לאו מרבינן לילי י"ט הראשון לפי שאין לו במה שישמח אבל משום טעם דאין שמחה לפניו לא משום דיש לו כנגדו שמחה לאחריו מש"ה פירש"י שם בי"ט אחרון ליכא שמחה לאחריו כלל אבל באמת לפי מסקנא דש"ס דהא לא מרבינן י"ט ראשון הוא מטעם דאין שמחה לפניו ולא מטעם דאין לו במה שישמח ע"כ צ"ל כפירש"י בסוכה ובזה מתורץ ג"כ מה שמקשים תוס' שם בפסחים ד"ה לילי י"ט האחרון פירש"י ז"ל דוקא אבל יום השמיני לא וקשה לריב"א דהא תנן ההלל והשמחה שמונה וכו' ועוד דמאי פריך לקמן וכו' ע"ש אך לפי מה שכתבתי לק"מ דרש"י לא פי' כן רק לפי הס"ד של לימא מסייע ליה אבל לפי האמת כל זה אינו וזה נ"ל ברור בכוונת רש"י ז"ל כנ"ל הק' יעקב: שאלה לד טנרא תקיפא סכינא חריפא כאבימי ועיפא ה"ה אחי חורגי הדיין המצויין המופלא ה"ה מהור"ר וואלף נר"ו כתבך הגיעני והקשת לשאול כשואל מדעת וכענין וז"ל בפסחי' דף מ"ם ע"ב דקאמר הש"ס אין מוללין את הקדירות בפסח וכו' וי"א אף נותן את החומץ ואח"כ נותן את הקמח מאן י"א אמ' ר"ח ר' יהוד' היא דתנן האלפס והקדרה שהעבירה מרותחין וגו' ר"י אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש