שבות יעקב חלק א סז

היא כי בודאי ברור דביטול לכ"ע מהני ע"פ כתבו וא"צ לשמוע קולו דוקא כמו בכתיבת גט דהא מבואר בש"ס דאפי' בגילוי דעתו בעלמא פליגי משמע דע"י כתב לכ"ע מהני בביטול ועוד דכל הפוסקים שפסקו שאין לכתוב הגט ע"פ כתבו היינו להחמיר אבל לא להקל לענין בטול: ואם נאמר שעדיין יש למכתה תרופה בדרך זה להניח שם באותו מקום שהמומר שם שני יהודים ושלא זזה ידם מידו עד אשר ידעו שכבר ניתן הגט ואח"כ יעידו לפני ב"ד שידעו שלא ביטול השליחות והגט וכה"ג מבואר בתשובת משפטי שמואל סי' ס"ד בגט ע"י שליח דמהני בכה"ג אך שהו' דבר קש' מאוד ואינו מצוי לעשות כן לכן נ"ל דאין לה תקנ' אלא בכה"ג שאותו סך ממון שצריך ליתנו לו כדי שיצו' לתת גט כיון דמקרבי דעתו לגבי זוזי ישלישו אצל שליש אח' עד זמן מה שכב' נתנו הגט ולא בטלו זאת ועוד אחר' יפסול כל עדים שיעידו על הביטול או על קיום חתימתו וישביעו אותו על כך בחלק לעו"ה ובודאי היכא דאפשר בענין אחר עבדינן כמשמעות הפוסקי' והש"ס דגיטין דף ל"ג בהא דקאמר כי מטמרי מה הוי וכו' ובדף ל"ד בהא דאמר ר' ירמי' אותיבו קרי באונכי ולא קאמר דיפסל כל העדים אבל במקום דאי אפשר בענין אחר ואיכא חשש עיגון סמכינן על תקנה זו וכן משמע שם בתשוב' משפטי שמואל ע"ש ומו"ח הגאון המפורסם מהור"ר וואלף נר"ו כתב שירחיב לו את הדרך לומר שצריך זמן הרבה לנתינת הגט כיון שהיא במקום רחוק ויהיה סובר שיש לו עוד זמן לבטל הגט ובאמת יקרבו את האשה עם הב"ד סמוך לאותו המקום שאפשר כדי ליתן הגט מהר והאריך בזה בתשובתו וכן נ"ל אם יסכימו המורים (ועיין בתשובה הסמוכה סימן קט"ו מבואר מעשה בגט שניתן בק"ק ליבנא על דרך זה ויצא הדבר בהיתר) ה"ק יעקב: שאלה קטו מעשה שהיה פ"פ כך היה באש' אחת שהיתה יושבת עגונה וגלמודה מבעל' זה כמה שנים ואח"כ אירע שנסע בעלה שהחליף דתו עם שיירא בעלי מלחמות בליבנא הסמוך להרחיק נדוד וריצה את עצמו מרצונו הטוב לגרש את אשתו אך שלא היה יכול לשהות בכדי שיעשה כל סדר הגט: בכן נסעתי לשם בכח ב"ד יפה עם הסופר ועידי החתימה והרשאה ושליח הגט שיצוה לסופר לכתוב ולעדים שיחתמו ושליח שיתן הגט לידה: ואף שלא היה נעלם מאתנו שאין לסמוך על זה אם לא בשעת הדחק וכ"ש בגט מומר לעשו' שליח להולכה חיישנין שיבטל הגט: ואי אפשר לעשות התקנה לעשות שליח בשני אופנים לקבלה ולהולכה כדין המומר כי לא מהני תקנה זו כיון שעדיין לא נכתב הגט ודאי יש לחוש לבטולו מ"מ סמכנו על זה בשעת הדחק ועיגון כי האי וכבר נעשתי סניף להתיר במעשה כזה שנשאלתי מק"ק פערשי עיין בתשובה הקודמת: מלבד שיש קצת צד להקל בנדון זה שהבעל אומר שלא החליף דתו כלל וגם ראינו שמגרש בלי שום אונס והכרח כלל ולא בשביל שוחד ממון רק מרצונו הטוב שאין לחוש כל כך שיבטל וצוה הכל כאשר סדרתי: וכאשר באתי אל מושב זקנים פה פראג לסדר הגט נפל בה כמה ספיקות כי בודאי על סדר הגט לכתוב מקומו וזמנו אין לפקפק אף שהמעשה כבר נעשה בליבנא ד"ט אב והגט נכתוב אחר כמה ימים אין לחוש כי אין זה דבר חדש וכמו שפסק הרמב"ם פ"א מה"ג והטור והש"ע בא"ה סי' קך"ז סעי' וי"ו דכותבין הזמן והמקום כשעת הכתיבה וכדאית' להדיא בש"ס דיבמות דף קי"ו ע"א האי גיטא דאשתכח בסורא וכו' א"נ מילי מסר כדאמר רב לספרי יע"ש אך שנפל ספק בענין נוסח הגט כי בדעתי היה לסדר הגט על פי תשובת ה"ל קטנות בחלק ב' בקונטרס לגיטן סי' ס"ד סעי' ה' שכתב וז"ל ובגט זה שהוא נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתוב הגט לא יכתב בו העומד היום ולא העומדת היום וכו': והנה מ"ש שלא יכתוב בו העומד היום זה ודאי היא נכון כיון שאין הבעל כאן וכמבואר בש"ע סי' קד"ח סעי' ב': אך מ"ש ולא העומדת היום סתימות לשונו משמע כל שהבעל נחפז וכול' ואינו אצל הכתיב' אף שהיא אצל הכתיב' אין כותבין העודמת היום הוא לכאורה כמלתא בלא טעמא מ"מ אמרתי אולי כוונתו כיון שהבעל נחפז ללכת א"כ צריך לעשות במקומו שליח שיתן הגט לאשתו וכל היכא שהבעל משוי שליח להוליכו לאשתו אין כותבין הגט במקום האשה ואז אין כותבין העומדת וכו' אצל האשה כמבואר שם בש"ע: וא"כ אף בנדון כזו שאע"פ שהאש' היא במקום הכתיבה מ"מ כיון שהגט ניתן ע"י שליח אין לכתוב העומדת היום שלא תחלוק בשליחות (דוגמא לדבר אית' בש"ס דריש גיטין לענין בפני נכתב ובפני נחתם ע"ש) וכיון שכתב בהקדמתו בה"ל גיטין שלקט הדברים מגדולי חכמים אמרתי לסמוך על דבריו בשב ואל תעשה דעדיף: אך שרבותי וחבירי רבו עלי לכתוב העומדת כיון שהאשה בכאן: גם בענין נוסח ההרשא' היה קצת פקפוק בדבר דכיון שנכתב הגט אח"כ ע"פ מה שציווה הבעל צריכין בו כמה שינויים: ובאותו פעם לא היה מחותני האב"ד הגאון מהר"ד אפנהיים פה שהי' בבית חמיו הקצין יצו: ובאנו אל השופט הכהן אשר היה פה עמנו הגאון מהר"נ כ"ץ אב"ד דק"ק פרנקפורט באכסניא של תורה ולא רצה להכריע למעשה ואמר שלא ראה מעשה מרבותיו שסדרו גט על פי צוואת הבעל שהרחיק נדוד וגם בית חמי הגאונים יצו לא רצו להכריע למעשה בכן לא רצינו לעשו' מעש' עד שיבא מורה צדק לעדתו והו' הגאון מוהר"ד הנ"ל ונתעכב נתינת הגט עד שאחד מעידי החתימה שלוה הבעל חלה את חליו אשר ימות בו ומדאגה מדבר שאם ימות העד יהא עיגון עולם עלת' ההסכמ' מאת מחותני הגאון אב"ד נר"ו לסדר הגט שמה בליבנא בכן סדרתי הגט שמה עם צירוף שני דיינ' מו"ש והא לך נוסח הגט: ברביעי בשבת בארבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושבע לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן בליבנא מתא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר רקיטקא ועל מי מעינות אנא צבי המכונ' הירש וכל שום וחניכה דאית לי בן שמואל צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פעסיל בת דוד העומד' היום בליבנ' מתא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתיהויין רשא' ושלטאי בנפשכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דין ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל: והא לך לשון ההרשאה בכמה שינויים שלא נמצא בסדרי גיטין לפי שנכתב הגט שלא בפני הבעל ע"כ ציוויו ונכתב אחר כמה ימים: בפנינו עדים חתומי מטה בשני בשבת בתשעה ועשרים יום לירח אב שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בליבנא מתא דמתקרי אליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות אמר הבעל צבי המכונה הירש וכל שום וחניכה דאית ליה בן שמואל להסופר גבריאל בן מדרכי כתוב גט כריתות אפילו עד מאה גיטין לגרש בו את אשתי פעסיל בת דוד לשמי ולשמה לשם גירושין ולדוד בן יואל ולאהרן בן משה אמר הבעל חתמו הגט אפי' עד מאה גיטין לשמי ולשמה לשם גירושין ותנו אותו ליד השליח מאיר בן יהודא להוליכו וליתן לאשתי פעסיל בת דוד וכך אמר בפנינו הבעל הנזכר להשליח מאיר בן יהודא אחר כתיבת וחתימת הגט הולך אותו לאשתי פעסיל בת דוד ותן אותו לידה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח בחריקך ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס ותכף שיגיע הגט ליד אשתי הנזכרת מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפילו עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס תהא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו מאיר בן יהודא שליח להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בליבנא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות ברביעי בשבת בארבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושבע לבריאת עולם ועדים החתומים בו דוד בן יואל אהרן בן משה ובפנינו ביטל הבעל צבי המכונה הירש וכל שום וחניכה דאית ליה בן שמואל בחרם ובשבועת התור' ובחלק לעולם הבא שלא לבטל את הגט ולא את השליח ולא את השליחות ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו הכל שריר וקים: ובענין השאלות המבוארים בסדר גט ראשון ושני ושלישי ג"כ הוצרכו איז' שינוים לפי שנעש' ונכתב הגט שלא בפני הבעל אך המשכיל יבין מדעתו וה' יצילנו מרעה ופגיעה ומכל שגיעה כ"ד ה"ק יעקב: שאלה קטז גט אחד שסידר המסדר וכתבו וחתמו ואח"כ קודם הנתינה נפל עירעור בגט שיש בו חשש פיסול: והרב המסדר לא היה רוצה לפסול הגט או להכשירו לבדו רק מכניף מאן דאיכא שם מחכימי כי היכא דלמטי שיבא מכשורא ונסתפקנו חכם אחד שחתם עליו בעד אי יש לצרפו לדין זה או לא כי אין עד נעשה דיין: תשובה לע"ד לית כאן בית מיחוש כלל מכמ' טעמים אף דלא נעלם ממני מ"ש הב"ח בח"מ סימן ז' דדיני נשים דמי לדיני נפשות לענין זה ודעת הרא"ש והתוס' וכל גדולי' פוסקים דהלכה כר"ע ודלא כר' טרפון בפרק ראוהו ב"ד דבדיני נפשות אפי' עד הרואה אינו נעשה דיין: ואף שהכ"מ פ"ה מ"ה עדות כתב על הרמב"ם שדעתו דהלכתא כר' טרפון דעד המעיד מותר לדון בדיני נפשות אין דבריו מוכרחים דאפשר לומר לכך כתב הרמב"ם עד המעיד לומר שאסור ללמוד זכות או חובה כ"א מן התלמידי' אפי' כיון שהעיד משא"כ בעד הרואה שמותר ללמוד זכות או חובה כא' מן התלמידים אך שאין לו להיות דיין בדבר: גם הלחם משנה מתמיה שם מאוד על הכסף משנה בזה גם דבריו סותרים למ"ש בפ"ג מ"ה סנהדרין ובב"י בח"מ סימ' ז' ועיין שם בבני שמואל ובכ"ג שהאריכו בזה גם בפ"ק מ"ה רוצח ושמירת נפש משמע קצת דלא כר' טרפון ועיין בתוספת פ' החובל דף צ' גם הב"ח בסי' ז' בח"מ כתב שכן דעת התוספ' והרא"ש ועל פי זה סתרתי ג"כ מה ששמעתי ליישב דברי התוספ' סוף פרק כמה דמכות על הא דקאמר שם בש"ס שם ר"ע ור"ט אומרים אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם לפי שהיו בודקין מאוד ראיתם טריפה הרג שלם הרג ומקשה הש"ס בבועל את הערוה היכי הוי עבדי אביי ורבא דאמרי תרוייהו ראיתם כמכחול בשפופרת ומקשים שם תוספ' תימא עכו"ם ומחלל שבת מאי איכ' למימר דהתם לא מצינו למפטר' והיכי קאמר לא הי' נהרג אדם מעולם וכו' ועוד י"ל ראיתם שמחלל אינו טריפה דאם הוא טריפה אם תזימון לא תהווין חייבם מיתה משו' דמצו למימר גבר' קטילא קטלת וה"ל עדות שאי אתה יכול להזימם עכ"ל ודברי תוספ' תמוהי' חדא דא"כ למה