שבות יעקב חלק א כג

לדעת הב"ח שעלה בדעתו להתיר ולברך עליהם וסותר הוא כל דבריו ושאפי' בשעת הדחק יש לפקפק ושלא לברך ובסי' קל"ו חזר הב"ח וכתב בתשובה שמבטל דעתו נגד הר"פ ושאין לברך עליהם כשיש אחר אבל כשאין אחר אין ראוי למחות באותן שמברכין עליהם וכן נהגו בכל מקום לפי מה ששמעתי עכ"ל אבל באמת הסכמת כל האחרוני' גם ראשוני' שהעתקתי וגם מעש' רב שאין לברך עליהם כלל וכדעת הרפ"ך אפי' כשאין אחר ובספק ברכה להקל שומעין מכל זה בדין האתרוג ועתה נשוב לדין ההדס בתחלה חקרתי ונתתי דעתי להבחין מה הפרש יש בין הדסים אשר נהגו בו אבותינו מימי עולם ראיתי שאין הפרש רק זו דהדסים הישני' הענבים קטנים ועגולי' דומין לגרעוני פלפלין וכ"כ מהרי"ל בדרשותיו שכן דרכן של הדסי' משא"כ בהדסים החדשים הענבים משוכין באורך וגם תוך הענבים החדשים נמצאים כמו גרעינן גדולים משא"כ בישני' ודאי דיש חשש שהם ממין אחר ושהוא ממין המורכב וכן המרדכי כתב בשם ר"א ממיץ אע"פ שפסלנו יבשים בלולב והדס וערבה אנן בלולב והדס מברכים איבשים משום דלא אפשר והוא שעת הדחק וכ"כ בתשובת מ"ב ושאר אחרונים שאין הדסים לחים מצוים במדינות אלו ובודאי לא היו ידם אסורות מלהביא וליטע במדינות אלו תוך הגנים מיני דהדס אלא ודאי שהארצות גורמים ואינו מתגדל במדינות אלו אלא ע"י ההרכבה ועיין בש"ס דברכות דף מ"ג ע"א ועל ההדס שבכל מקום וע"ש בפרשי' ואף שבתשובת רמ"א סי' קי"ז כתב וז"ל ולפי הענין היה השאלה מ"ש דאתרוג המורכב פסול והדס מצראי כשר והיתה התשובה לפי שהמורכב לא נקרא אתרוג ולא מקרי פרי עץ הדר אבל הדס דבעבות תליא רחמנא וא"כ בהדס מצראה שאנו רואין בו שהוא עבות למה נפסול אותו וכו' א"כ אף לענין הדס המורכב ג"כ יש להכשיר כיון שהוא עבות מ"מ לפי הטעמים שכתב הר"מ אלשיך שם בתשובה משמע דבכל הד' מינים יש לפסול מורכב ובפרטות כיון דהדס צריך שיעור כמבואר בא"ח סי' תר"ן א"כ בצר ליה שיעורא כדאית' שם בתשוב' אף דיש מקום לחלק מ"מ מה לנו להכניס בשום ספק וס"ס אפי' מן האלף ולשנו' מנהג אבותינו וכן שמעתי מאמ"ו ה"ה מוהר"י נר"ו כי כבר הי' לעולמי' שגם בימי מו"ח הגאון מהר"ש זצ"ל היה חכם אחד דן לפניו על הדסים כאלו אם יוצאין בו ולא רצה להתיר למעשה ולשנות מנהג אבותינו ודאי אם היה שעת הדחק שלא נמצא ההדסים הנהוגים או אפשר להתיר ולסמוך על הדסים כאלו אבל כשנמצאים ההדסים הירוקים שנהגו בו אבותינו אין לנו להוסיף על דבריהם ואין זה רק רמות רוחא הוא דנקיטא ליה וגס לבו בהוראה כי אל תטוש תורת אמך שאל אביך ויגדך זקנך ויאמר לך כנ"ל ה"ק יעקב: דיני חנוכה ופורים שאלה לז אחד שדרכו להדליק נר חנוכה בשמן זית ומדליק בכל פעם בשעה שתכלה רגל מן השוק וכשבא להדליק ולא מצא שמן זית בביתו והתחיל להכין עצמו עם נרות של שעוה ותחב אותן במקום הראוי להם ובתוך כך שרצה להדליק הביאו לו שמן זית אי יסלק ידו מן הנרות של שעוה וידליק בשמן זית שהוא מצוה מן המובחר או נימא הואיל ואדחי אדחי וכיון שכבר התחיל לא יפסיק: תשובה נראה לע"ד כיון שכבר התחיל להכין להדליק בנרות של שעוה יגמור המצוה וקצת ראיה לזה מהא דאיתא בפ"ק דיומא דף וי"ו ע"ב דרב ששת סבר טומאה דחויה היא בצבור היכא דאיכא טמאים וטהורים בהאי בית אב כולי עלמא לא פליגי דטהורין עבדי טמאים לא עבדי כי פליגי לאהדורי ולאתוייי טהורים מבית אב אחרינא (ועיין ברמב"ם פ"ד מ"ה ביאות מקדש דפסק כרב ששת ואף אם היה כל המשמורת טמאי מת מחזירין על משמורת אחרת אפילו) וקאמר שם אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביא אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומר' לו הוי פקח ושותק קתני מיהא אומר ומביא אחרת תחתיה ע"כ ואם איתא היכא דאיכא מצוה מן המובח' אף שכבר התחיל חוזר ופוסק א"כ מאי ראיה מייתי רב ששת דלמא לעול' לא אמרינן דחויה היא בצבור לענין שמחויב לחזור אחר בית אב אחר או אפי' משמורת אחר אבל אם אפשר לעשות בטהרה באותו בית אב ודאי דהוי עכ"פ מצוה מן המובחר לעשותו אלא ודאי דמשום מצוה מן המובחר אין לבזות מצוה ראשונה שכבר התחיל בה אי לא משום דדחויה היא בצבור ואף שיש מקום לבעל דין לחלוק מ"מ הא גדולה מזו מצינו דאפי' לדבר רשות אין מפסיקין כדאיתא פ"ק דשבת דף ט' ע"ב במתניתא לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין כיון דכבר התחיל לא מטרחינן ליה להפסיק אע"ג דאיכ' חבוב ואקדומי מצוה אפ"ה אין מפסיקין וכן מבואר גבי לולב כדאיתא פ"ג דסוכה דף ל"ח ע"א ואין לסתור דין זה מהא דאמרינן מצא אחרת נאה הימנו משום דהתם עדיין לא התחיל במצוה וכן גבי האתרוג דאמרינן בהידור מצוה עד שליש במצוה ג"כ מיירו שלא התחיל עדיין במצוה שוב מצאתי בתשובת בית יעקב סי' ך"ו שכתב ג"כ בנדון כזה היכא דאין הגדול רוצה לחלוץ או שהיה במדינת הים ובאמצע הסדר שהתחיל לסדר החליצה מן הקטן בא הגדול ורוצה לחלוץ אין מפסיקין וחולצין מן הקטן ע"ש דבריו באורך אף שאין ראיותיו שמביא שם מהר"א קלוזנר מוכרחים כלל מ"מ הדין דין אמת וכמ"ש כנ"ל ה"ק יעקב: שאלה לח מתלמידי ידידי הרב המופל' מוהר"ר יודא מילר אב"ד דמדינת דייטץ לע"ע וז"ל ויש לי הרהור על מ"ש גיסו הר' המופל' בס' אליהו זוטא סי' ס"ק ב' בהל' חנוכ' שהשיג על הגאון שער אפרים והגאון מהר"ג ממיץ זצ"ל בנר חנוכה אי שרי להדליק מנרו' שנעשו מחמא' שבשלו בקדר' של בשר שלא התעוררו דהוי בישול בב"ח דלדעתי אין זה דרך בישול אחר בישול דאסר' תורה בב"ח אף דלענין שבת יש בישול אחר בישול ולא מקרי מבשל מה שנתחמם בראש פתילה ואותו פעם כשמבשל ממש קלי אסור' וביעורו מן העולם ולא מקרי דרך בשול שאסרו התורה בב"ח אלא א"כ שיכול לאכול ע"י בשול כזה כדאית' בפכ"ה דף ק"ח והוא נגד חוש שהפתילה יבשל אותו שיהא ראוי לאכול ע"י בישול כזו עכ"ל: תשובה מה שיש לו הרהור כדבור דבורא דאית ביה מעשה לסתור דברי גיסי הרב נר"ו בספרו א"ז בנרו' חנוכה ולשואל כענין צריכן להשיב כהלכה והאריכות בזה אך למותר שמן שבנר חנוכה להאיר עיני פיקחן מה שמשמע מתוך לשונו דלא הוי בישול אחר בישול בבו"ח זה אינו דאף למאן דס"ל לענין איסור שבת אין בישול אחר בישול משום כיון דכבר נתבשל תו אין צריך בישול ולא הוי מלאכה כלל מ"מ לענין איסור בשר בחלב דאסור משום טעם כעיקר ודאי בכלל בישול הוא זה שמבשל יחד הבשר בחלב מחדש וה"ה לענין איסור בישול לבד דבב"ח דלמה שזה נאסר זה נאסר וגדולה מזו משמע בש"ס דחולין דף ק"ד ע"ב דאפי' בכלי שני שעולים יחד מקרי בשול לענין בשר בחלב אף שכבר נתבשלו שניהם תחלה כל א' לבדו שניהם אסורין מדאורייתא וגדולה מזו מצינו בתוחב כף חולבת בן יומו בתוך קדרה שמבשל בשר אסרינן הכל בהנאה אם הכף בן יומו ואין ס' בבשר נגדו כמבואר בי"ד סי' צ"ד אף דחלב הבלוע בכף כבר נתבשל וגם הבשר אם איתא דמן התורה אינו נאסר דאין זה דרך בישול ה"ל להתיר בהנאה כמבואר בי"ד סי' פ"ז דכל בב"ח שאין נאסר מן התור' מותר בהנאה ועיין עוד בש"ס דחולין דף קט"ו ע"א ובשל מבושל יש לך בישול אחרת שהיא כזו ע"ש ומ"ש תו מכ"ת ולא מקרי מבשל מה שנתחמם בראש מפתילה ואותו פעם כשמבשל ממש קלי אסורא וביעורו מן העולם עכ"ל אנכי לא ידעתי מה חילוק יש דמה לי בשול פתיל' או בשול אחר דהא אפי' הממסה את הדונג או את החלב או את הזפת הוי תולדה דמבשל לענין שבת ועיין ברמב"ם פ"ט מ"ה שבת דין וי"ו וא"כ כ"ש כאן לענין בשר בחלב דהוי בישול אחר בישול וכיון שזה כבר נתבשל א"כ מיד שנתחמם מקרי יכול לאכול ע"י בישול כזו והוי דרך בישול שאסר' התורה נמצא קודם שמקלי קלי האסור עושה איסור בישול דהא אפי' חמום בכלי שני מקרי בשול לענין בשר בחלב לפי דעת הש"ס שכתבנו לעיל ועוד אף אי נימא דיש לפקפק ולומר דכה"ג לא הוי בישול גמור מ"מ יפה מתמיה גיס' הרב עליהם על שלא התעוררו כלל בחשש איסור זה כנ"ל ה"ק יעקב: שאלה ותשובה ל"ט לק"ק נ"ש להגאון מחותני אב"ד המפורסם כ"ש מוהר"ר דוד אפנהיים נר"ו על דבר מה שנדפס בשמו בחידושיו מועד דוד ריש ספר בית יהודא הנה באתי להשתעשע אתו עמו בדבר הלמד מענינו בחידושיו מועד דוד לה"ל חנוכ' ולדון לפניו בקרקע במה שיצא ראשונה בקושיא עצומה בשיטת חנוכה פ' במה מדליקין לפי שטתו דרבא ס"ל דמותר להשתמש לאורה מש"ה ס"ל לרבא דצריך נר אחרת דזולת זה לא יהא פרסומי ניסא והיכר בנר חנוכה דהרואה שהוא משתמש בו יאמר לצרכו הוא דנקט לפ"ז קשה למה אמר רבא אליבא דרב הונא להדליק בחנוכה בשמנים שאסרו חכמים להדליק בשבת כיון שמותר להשתמש לאורה חיישינן שמא יטה אמאי לא התירו להדליק בשמנים אלו בשבת ושלא להדליק נר אחרת וא"כ יהא אסור להשתמש לאורן שלא יאמרו לצרכו הוא דנקט לה ולא יבא לכלל הטייה ע"כ תוכן דברי דוד הראשונים בקצת תוספ' ביאור ודאי לכאורה קושיא עצומה היא זאת ועוד אחרת כאשר דלה לי חספא אשתכח מרגניתא קושיא גדולה לפי מ"ש הש"ע בא"ח סי' רס"ד וי"א דאם יש נר אחד מדברים המותרין מותר להשתמש לאור האחרים וא"כ קשה אמאי אוסר רבא להדליק בשבת של חנוכה בשמנים האסורי' הא תו לא חיישנן שמא יטה כיון שיש לו נר אחר ודוחק לומר אף דבכל השנה אם יש לו נר אחר איכא היכר ולא חיישינן שמא יטה כמ"ש המ"א משא"כ בחנוכה ליכא היכר שלא יטה אלא יאמרו שהדליק נר אחר משום היכר דנר חנוכה אין זו סברא כלל דמה בכך הא עכ"פ יש לו נר אחר (ואי מיירו שלא הדליק נר אחר מכ"ש הדרי הקושי' דמר לדוכתא) וע"כ נ"ל ראי' ברור' דאף בשב' חנוכה הדין כן לדעת יש אומרי' דהיכי דאית ליה נר אחר לא חיישינן שמא יטה דאל"כ תקשה תמיהא קיימת על מה שפסק בש"ע סי' תרע"ג ויש מי שמתיר תשמיש קדושה בנרות של חנוכה א"כ קשה אמאי התירו בחנוכה להדליק בשמנים שפסולין לנר של שבת דלא חיישנן שמא יטה כיון שאסור להתשמש לאורן אכתי ניחוש שמא יטה לצורך תשמיש קדושה והנה באמת ראיתי שהרגיש בקושיא זו הט"ז בסי' תרע"ג ס"ק ד' אך שלא יצא ידי חובת ביאור בישובו בלשון הש"ע מלבד שתירוצו בעצמו דחוק וכמ"ש ג"כ בספרו מועד דוד דף ך"ב ע"א יע"ש לכן נ"ל דשיט' יש מי שמתיר אלו אזלי לשיטת היש אומרים שבסי' רס"ד דהיכי דיש נר אחר לא חיישינן שמא יטה וא"כ שפיר קאמרי הואיל ואסור להשתמש תשמיש של רשות בנר חנוכה וא"כ על כרחיך צריכין נר אחר לתשמישיהן א"כ תו מותר להדליק נרות חנוכ' בשמני' הפסולין כיון שיש לו נר אחר לא