שביבי אש צט

זה אשר לא ידע את השערוריה הגדולה אשר נעשתה בקרב הארץ עת אשר קמו בני דת הנוצרי ורצו להביא בברית אמונתם את כל יושבי חלד והיה הגוי והממלכה אשר לא כפף כאגמון ראשו לבא בדתם ולדבקה בה הכוהו חרם עד בלתי השאיר לו שריד וכה שמו את כדור הארץ לשדה קטל שנים אין מספר ולא נחה ולא שקטה הארץ מתגרת ידם הכבדה עד הימים האחרונים האלה

, ולכן כאשר ירד אלהים על הר סיני לתת דת קודש לעם ישראל, אז נבהלו כל גויי הארץ עמים כולם רעדה אחזתם בחשבם כי בני דת החדשה הזאת יתאמצו בכל מאמצי כוחם להרחיב את גבול אמונתם ולהביא עמים רבים תחת עול דת החדשה ויערכו אתם מלחמה וקרב לכתוב ידם לה' ולכנות בשם ישראל וזהו ג"כ דעת המדרש: כיון ששמעו או"ה את הקולות נתקבצו כולם אצל בלעם, אמרו לו כמדומים אנחנו שהמקום מאבד את העולם אמר להם, ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, דעתו כי עמי הארץ יראו לנפשם מפני בני ישראל נוחלי דת החדשה פן יתגרו בם מלחמה ברצותם להביא את כל העמים במסורת הברית התורה והמצוה, ובכן תשחת הארץ מפניהם ע"י סאון סואן ומלחמה חזקה והשיב להם בלעם כי אם אמנם מגמתם להאיר את הלילה ולמלא כל הארץ דעה כי יהיה ה' לאור עולם ואותו יודו כל מלכי ארץ, אולם לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח ה' צבאות ודברי חכמים בנחת, עד אשר יראו כל עמי הארץ כי שם ה' אל עולם נקרא עליהם ויטו שכם אחד לעבדו, כי המה יעשו מעשיהם בדעת ובחכמה בשלום ושלוה וזהו שאמר: ה' עוז לעמו יתן, לעשות לה שם בארץ, אבל בכל זאת לא יתגרו מלחמה כי ה' יברך את עמו בשלום

, ומבואר היטב בזה את אשר אמר להם ה' עת נתן להם את התורה: "ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" כי אם ישמרו בני ישראל את התורה יהיו סגולה לה' לעולמים אף בעת אשר "כי לי כל הארץ" כי כל העמים כולם יקראו בשם ה' ונשגב הוא לבדו גם אז יהיו המה יקרים לה' מכל גויי הארץ, יען "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" כי כאשר יעמדו הכהנים בראש העם להאיר להם את הדרך ילכו בו: כן בני ישראל יאירו לכל הארץ ולדרים עליה והלכו גוים רבים לאורם ולאומים לנוגה זרחם. ובמה יעשו דבריהם פרי ויצאו לפעולת אדם להוציא יקר מזולל ולתת טהור מטמא? "וגוי קדוש" אם יתקדשו להיות קדושים לה' ואז יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא אליהם ויראו מהם, כאמור ומקדשי תראו יראת הכבוד, וכה יכו דבריהם שורש בלב כל העמים, אבל לא ע"י מלחמה וזרוע גבורה

, והנה זאת ידענו כי האיש הבודד לנפשו ולא יאהב את החיים הטהורים אשר יחיה האדם עם משפחתו ועם אנשי ביתו ונפרד הוא ממשפחתו ומבית אביו, בצרתם לא צר לו ובשמחתם לא יתערב, לזה נקל מאוד לעמוד תמיד הכון למלחמה בלב ונפש חפיצה להשליך את נפשו מנגד על שדה המערכה על כל דבר קטן וגדול וחרב משכלת ואימת מות לא יעצרוהו מללחום בזרוע גבורה ולא ידכאו את רוחו, כי לא תיקר נפשו בעיניו בהיותו לבדו עזוב לנפשו מה הוא ומה חייו. לא כן הוא האיש אשר נקשרה נפשו בעבותות אהבה