שביבי אש צז

"מה העבודה הזאת לכם" יקרא בשם רשע והתורה אמרה עליו ויקדו העם וישתחוו ופרש"י על בשורת הזרע ואיך יתכן כי שמחו לקראת בן רשע? ונ' לרבנו ני' כי הנה כמו שאי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות כן אי אפשר לעולם בלא צדיקים ורשעים כי את זה לעומת זה עשה אלהים הלא באשר צללים שם אור ובמקום המשפט שמה הרשע, ועוד כל ימי ארץ לא יסוף צדיק תמים ולא יחדול רשע כסל, ואולם מערך הרשעים ודרכיהם נוכל לשפוט את ערך הצדיקים ותהלוכותיהם כי בדור אשר הרשעים יודעים בנפשם את החסרון הגדול בשובם אחור מלעבוד את ה' וחטאתם כי כבדה מאוד בעברם על מצות ה' ביד רמה אזי יבקשו לשובב את רוחם החובלה ולהניח דעתם בהקשותם קושיות של דופי בדעות כוזבות ונפסדות כי יעמיקו שאלה ויגביהו מעלה קושיות לאלוקינו לגולל מעליהם את נטל האשמה ולפרוק את עולה מעל צאוריהם, ומן החכמים להרע האלה נשפוט במישור על הצדיקים, ואות הוא כי בתורת ה' חפצם ובתורתו יהגו יומם ולילה וחכמתם בחוץ תרונה בבתי כנסיות ובתי מדרשות לתורה ולתעודה ותמלא כל הארץ דעה, ולכן יבקשו אנשי רשע להחבא תחת דעות כוזבות, אולם בדור אשר הרשעים ישליכו אחרי גיום את התורה והמצוה ולא יתבוששו, כי לא ידעו כי חוטאים הם בנפשותם ולכן לא ינסו להתנצל על מה עשו ככה ומה הגיע אליהם ולא יבדו מלבם דעות נפסדות על דרכם הרע, אז נדע כי גם צדיקי הדור וקדושיו רפו ידיהם מתורה, ותושיה נדחה מהם ולומדים אותה בעצלתים בלי חמדה אין דורש אותה ואין מבקש לה

וארבעה בנים אלה משני דורות אשר אמרנו יהלכון והם הנה תוצאותיהן, כי בעת אשר החכם שואל מה העדות והחקים והמשפטים כי נכסף הוא לדעת פרטי המצוה וכל דקדוקיה וכאשר באמת משיבין אותו ואומרין לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ופי' המבארים כי אם חכם בנך אל תמנע הטוב מבעליו ולמדהו כל הלכות הפסח עד גמירא שהיא אין מפטירין וכו' היא משנה אחרונה בפסחים (חוץ ממשנת ברכת הפסח והזבח אשר אלה אינן רק מדרבנן) אז הרשעים אשר בדור ההוא שואלים שאלות שונות כאפיקורס לאמר: "מה העבודה הזאת לכם" למען ימצאו מרגוע לנפשם המטומאה למה מאסו במצות ה' ולמה מרו את דברו, אבל אם הצדיקים שואלים רק "מה זאת" כאיש תם וגם הם אינם נכספים להשתרע על מצע התורה לארכה ולרחבה ולא כלתה נפשם לדעת חקות התורה יחד כלם בכל פרטותיהן ודקדוקיהן כי די להם המעט לדעת בכלל "מה זאת", אז הרשעים עוברים על מצות ה' מכל וכל ואינם יודעים כי חוטאים המה לשאול שאלות של דופי למען תנוח דעתם, ולכן כאשר נתבשר להם כי רשעי הדור ישאלו מה העבודה הזאת לכם, הודו לד' והשתחוו על בשורת הזרע זרע אמת בנים צדיקים כי את זה לעומת זה עשה אלהים

ר"ג היה אמר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חבתו וכו' שנ' ואמרתם זבח פסח עיין בתוס' (פסחים קט"ז ע"ב ד"ה ואמרתם) שכתבו וז"ל: פי' באמירה, שצריך לומר פסח זה שאנו אוכלין, ואיתקש מצה ומרור לפסח וצ"ל נמי מצה זו מרור