שביבי אש צא

נראה מבואר במצות עצרת, כי עת לרחק הרחוקים, אשר על זה אמר התנא הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע ואל תתייאש מהפרענות רצונו בזה, אם אולי ידמה בעיניך כי יגיע לך איזה תועלת לשעה בהחברך לרשע, אבל לעומת זה יוכל לצמוח לך לימים הבאים רעה יותר גדולה בהתחברך לרשע, פרץ אלקים את מעשיך ויבואר עפי"ז המקרא בקהלת, ביום הטוב הי' בטוב וביום רעה, ראה כי גם את זה לעומת זה עשה אלקים אומר בזה ורומז על ז' ימי החג, הי' בטוב, תהי' השמחה בקיבוץ כולם עד שאחכז"ל, אין טומאה לע"ה ברגל, כל ישראל חברים כתיב (עיין נדה דף ל"א) אולם, וביום רעה "ראה", תתבונן על העת והזמן שיוכל לצמוח מהתחברותך רעה גדולה, וכשם שתקבל שכר על הסמיכה, תקבל שכר על הפרישה, כי גם את זה לעומת זה עשה אלקים, כלומר, כי לזאת ציוה עלינו ד' על ז' ימי החג, ולעומתם שמיני עצרת לעורר אותנו על חיוב גודל ההתבוננות בזה

, וזה שאמר במדרש תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי החג, אבל גם לשמונה זה שמיני עצרת המורה על הפוכו, כי לא תדע מה רע יהי' על הארץ ע"ד ואל תתייאש מן הפרענות ולהגיד לנו בזאת, כי את הכל עשה, יפה בעתו

, פרי עץ הדר, במדרש מה אתרוג יש בו טעם ויש בו ריח וכו' וערבי נחל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך יש בישראל שאין בהם לא תורה ולא מע"ט, מה. הקב"ה עושה להם, לאבדם א"א, אלא אמר הקב"ה יאגדו כולם באגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו, וביאר רבנו ני', כי איך יובנו דבריהם ז"ל באמרם, והן מכפרין אלו על אלו, באותם שאין בהם לא תורה ולא מע"ט, ונהפך היא כי ע"י צירופם עם הצדיקים, יתגדל חטאם ועונשם, כי יתראה הכתם השחור יותר מכוער כשימצא על מטפחת לבנה כמאמר, כי באת אלי להזכיר את עוני, ופירשו בו, עד שלא באת אלי וכו' ואך גם זאת, כי נראים דבריהם ז"ל כסותרים עצמם אחרי שדרשו על כפלח הרמון רקתך, אפי' ריקנים שבך מלאים מצות כרימון

, אולם יובן עפ"י גמרא חולין דף ז' ע"ב שאמר רפב"י ישראל קדושים הם, יש שיש לו ואינו רוצה ויש שרוצה ואין לו, ופירשו שם התוס' ואפי"ה אקרו קדושים שמזמן את חבירו לאכול אצלו מפני הבושה, וכבר ידוע מה שיאמר על זה, בשם אחד קדוש מדבר, מה שהתחילו בלשון רבים "קדושים" וסיים בלשון יחיד, "מזמן" הכוונה כי אך בצירופם יחד הם נקראים קדושים כי גם זה שיש לו ואינו רוצה, מזמן וכו' מפני הבושת, ועושה פעולה טובה בלתי רצונו, ומצטרפת לרצון טוב של זה שרוצה ואין לו ואקרי יחד קדושים נמצא שהבושה גורמת גם לפחותים וריקנים שיעשו מע"ט, אולם זה יתכן אך בהתחברם לטובים, כי אך לעיני הרואים יעשו צדקותם (כמו שפי' רבנו ג"כ במקום אחר על, עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. ומצאת כי תדרשנו שם במקומו הראוי' פי' נאה ומתקבל

) ומעתה מובנים דברי המדרש, במה שאמר יאגדו ויתצרפו אלו עם אלו, רצונו, כי גם אותם שדומים לערבה, עכשיו, כשיתחברו עם הטובים ישתדלו גם המה בקיום המצוה לעיני הרואים, וישלימו לאותם שאין ביכלתם לקיים בפועל ועולה בקנה אחד אם מה שאמרו ז"ל, על כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון.