שביבי אש פו

ובזה יש לפרש "תקעו בחודש שופר" רק בשופר אבל לא בקרן "בכסא ליום חגנו" ר"ל כי לכן כסתה התורה את שמו ולא אמרה מפורש לא קרן ולא שופר באשר נדע כי שתי מיני תשובות מרומזים בשופר אשר נתקע ביום חגנו הלזה, ומפרש "כי חוק לישראל הוא" ישראל נקראים אותן העומדים במעלה גבוה, ואלה הלא יעשו תשובה מאהבה וישובו אל ה' בכל נפשם ולהם יחשוב ה' כל הזדונות כזכיות וזהו חוק עד להפליא ואין יודע פשר דבר כי נעלה הוא מדרכי המשפט ונשגב משכל בני אדם איך יהא חוטא נשכר, ולא די כי נתכפר עונו אלא שמקבל שכר על כל חטאיו כקטון כגדול, אבל: "משפט לאלהי יעקב" כי לאותן העומדים בסתר המדרגה המכונים בשם יעקב ע"ש כי קטן יעקב ודל מאוד אשר ישובו רק באשר ייראו מה' פן ישוב להם כפעלם ויעשו תשובה מיראה לאלה כמשפט יעשה להם ה' לסלוח להם עונם כי אלהי משפט הוא, וזה נקרא משפט כי כן הדין נותן. וא"כ בר"ה בו יעשה חוק לישראל ומשפט ליעקב

ועתה נבין את הירושלמי אשר אליו תליות עינינו, א"ר סימון כתיב "כי מי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היום" ובזוה"ק כתב על ויהי היום: דא ר"ה ועל זה כונן גם הירושלמי דבריו כי "היום" הכתוב פה הוא ר"ה, וז"ש כי מי גוי גדול אשר לו "חקים ומשפטים וכו''' כי לשבים מאהבה חוק הוא כי יהפוך להם העבירות לזכיות ולשבים מיראה יעשה עמהם כמשפט לסלוח להם. "אשר אנכי נותן לפניכם היום" דא ר"ה, ולכן לובשין לבנים בגדי מחלצות ואוכלין ושותין מעדנים וממתקים ושמחים כי חדות ה' מעוזם כי לא לבד שיכפר בעד חטאתם אלא יחשוב להם זדונות כזכיות כמצות ומע"ט, וזהו שמסיים: שיודעין שהקב"ה יעשה להם ניסים ר"ל כמו נס שאין השכל משיגו כן הוא חוק זה כמוס מאתנו

, משנה סוף פ' יוה"כ האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ומקשה בגמרה למה לי למימר תרי זימנא ותי' כדר"ה דאר"ה א"ר כל שעבר עבירה ושנה בה נעשה לו כהיתר, פירש"י כיון שחטא שני פעמים שוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לפי שהעבירה דומה עליו כהיתר ע"כ, והוא פלא כי אם חטא בפועל לעשות הרע מה לי אם אמר מה לי אם לא אמר בין כה או כה כהתיר' דמי' ליה ועוד קשה מה זה שאמר אין מספיקין בידו לעשות תשובה הלא הוא גם הוא לא ישוב יען כהתיר' דמי' ליה, ולולא דברי רש"י נ' לרבנו ני' בכוונת הגמ' כי הש"ס היה סובר בפי' המשנה כפשוטו שחטא ב' פעמים על דעת לשוב ואז אין מספיקין בידו לעשות תשובה והיה קשה לו מ"ש מיוה"כ דתנן האומר אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר אפי' על פעם אחת ולכן פריך למה לי למימר תרי זימנא, אבל באמת חילוק גדול יש בין זה לזה כי הנה יוה"כ בא מאיליו ואם נאמר כי הסומך עליו בפעם ראשונה מכפר א"כ הותרה הרצועה כי כל אחד יעשה מה שלבו חפץ על סמך זה אכן בחוטא ע"מ לשוב הלא התשובה לא באה מאליה רק אם הוא יתן אל לבו לשוב ויתחרט באמת ומי יודע אם ישוב ולכן לא ירהב כל אחד לחטא ע"מ לשוב, אלא דא"כ מה בין אם חטא ע"מ לשוב פעם אחד או פעמים הרבה ולמה אין מספיקין בידו לעשות תשובה. לכן מסיק הש"ס דמתני'